עורך דין תאונות עבודה חייב להיות בעל ידע ומקצועיות רבה בניהול תביעות מסוג זה.
עורך דין תאונות עבודה וייצוג נפגעי עבודה, אימתי?
אדם שנפגע תוך כדי עבודתו, או בדרך למקום עבודתו או בדרך חזרה ממקום עבודתו, מוכר ע”פ חוק כנפגע תאונות עבודה. הנפגע-העובד, זכאי לכל ההטבות הניתנות לנפגעי תאונות עבודה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי ולכן רשאי להגיש תביעתו כנגד המוסד לביטוח לאומי ומומלץ באמצעות עורך דין תאונות עבודה בקיא בתחום. פגיעה בעבודה כהגדרתה יכולה להיחשב גם “מחלת מקצוע”. הכוונה לסוג של מחלות האופייניות לעוסקים בעבודתו של הנפגע, לדוגמא – מחלות עוריות לחשופים לחומרים מסוכנים, ירידה בשמיעה אצל העוסקים בעבודות המלוות ברעש רב, מחלות ריאה לחשופים לחומרים מזיקים כגון אזבסט, וכו‘.
המושג מיקרוטראומה אינו מופיע בחוק ביטוח לאומי בניגוד לתאונות עבודה או מחלות מקצוע.
המושג הוא יציר הפסיקה שהרחיבה את הכיסוי הביטוחי למקרים שלא נופלים בתוך ההגדרה של מחלת מקצוע או תאונות עבודה.
בהתאם למושג זה עסקינן במחלה הנגרמת עקב סדרה של פגיעות זעירות חוזרות ונשנות שכל אחת מהן תורמת נזק זעיר משלה עד שמתהווה במצטבר נזק רבתי שהיא המחלה עצמה, כשכל פגיעה לבדה לא גורמת לנזק אבל כולן ביחד כן.
בהתאם לפסיקה, מיקרוטראומה הוכרה כתאונה בעבודה לגבי פגיעה בשמיעה, דרכי הנשימה ובגב ולא הוכרה במחלות לב ומחלות נפש.
עורך דין תאונות עבודה המתמחה בתחום זה יוכל לדעת האם תשתית הפגיעה בעבודה עונה על הגדרות המיקרוטראומה ובהתאם יוכל לתבוע גם בעבור תאונת עבודה באוריינטציה זו.
את מי תובעים כאשר נפגעים בעבודה?
מעבר לאפשרות לתבוע את המוסד לביטוח לאומי רשאי נפגע תאונות עבודה להגיש תביעתו לקבלת פיצויים גם מחברת הביטוח ומאחר ותביעות אלה מורכבות ביסודן, מומלץ להיעזר בשירותיו של עורך דין תאונות עבודה מומחה.
ראוי לציין כי במקרה שבו מוגשת תביעה גם לחברת הביטוח הרי שהנפגע לא יהיה זכאי לכפל פיצוי קרי, הנפגע לא יהיה זכאי לקבל פיצויים גם מחברת הביטוח וגם מהמוסד לביטוח לאומי. שני הגורמים המפצים משלימים זה את זה למאה אחוזים מהפיצויים המגיעים לנפגע.
במקרה של רשלנות מעביד ניתן אף לתבוע את המעביד בגין רשלנותו ואת חברת הביטוח שמבטחת אותו בפוליסת “חבות מעבידים”.
חשוב לציין כי פוליסת חבות מעבידים באה כביטוח משלים בנוסף לסכומי פיצויים אשר משולמים לעובד על ידי המוסד לביטוח לאומי ולא במקומם.
דמי פגיעה
דמי פגיעה הם תשלום אשר המוסד לביטוח לאומי משלם למבוטח שנפגע בעבודה, ועקב כך הוא אינו מסוגל לעבוד לא בעבודתו ולא בעבודה מתאימה אחרת. דמי הפגיעה נועדו לפצות נפגע תאונות עבדה על אובדן שכר או הכנסה עקב הפגיעה בעבודה, והם משולמים בעד פרק הזמן שלא עבד בכל עבודה ונזקק לטיפול רפואי, ולכל היותר בעד 13 שבועות (91 ימים), הנמנים ממחרת יום הפגיעה.
קבלת דמי פגיעה כמוה כהכרה של המוסד לביטוח לאומי בפגיעה כתאונת עבודה לכל דבר ועניין. לכן, מבוטח שקיבל דמי פגיעה ונעשה נכה עקב הפגיעה בעבודה, רשאי להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה. הנפגע יאלץ להציג את מגבלותיו והחומר הרפואי אשר ברשותו בפני ועדה רפואית אשר תקבע את נכותו הזמנית והצמיתה, אם ישנה. בגין נכות צמיתה הפחותה מ- 5% אין המוסד לביטוח לאומי מעניק פיצויים. בגין נכות של 5% ועד 19% מעניק המוסד לביטוח לאומי מענק – פיצוי נכות חד פעמי. בגין נכות העולה על 20% משלם המוסד לביטוח לאומי קצבת נכות חודשית.
התיישנות תביעת תאונת עבודה
תביעת רשלנות נגד המעביד מתיישנת בחלוף 7 שנים ממועד קרות התאונה.
תביעה על פי פוליסת ביטוח (חיים, מנהלים או תאונות אישיות) מתיישנת בחלוף 3 שנים ממועד התאונה.
נפגעת בתאונה במהלך העבודה? נגרם לך נזק? המעביד שלך התרשל?
דאג לזכויותייך והתייעץ עם עורך דין תאונות עבודה המייצג בכלל הערכאות ומוביל בתחום ייחודי זה.
הנך מוזמן לתאם פגישת ייעוץ עם עו”ד אילן זריהן, ללא כל התחייבות. צור קשר: לחץ כאן
ניתן לקרוא גם:
הזיקה בין תאונות עבודה לפגיעה באירוע רווחה ספורט או נופש ספורטיבי ובכלל
להרחבה בנושא נפגעי עבודה: ניתן לקרוא באתר המוסד לביטוח לאומי בנושא: לחץ כאן