רשלנות רפואית אצל ילדים שכיחה במספר היבטים השונים במהותם מרשלנות רפואית בקרב מבוגרים.
קיימות מספר עילות תביעה ברשלנות רפואית בילדים כאשר בדרך כלל העילה לתביעה השכיחה ביותר הינה אבחון שגוי של מחלה, כל שכן בשים לב לעובדה שככל שהילדים קטנים יותר בגיל, קיים קושי ורבלי בהצגת תסמינים של מחלה והגורם המתווך במרבית המקרים, בין הילד למטפל, הינו ההורה של הילד שלא תמיד יודע להציג את הדברים באופן שמשקף מצב רפואי אמיתי קיים. בחלק מהמקרים קיימת גם התנגדות מצידו של הילד ושיתוף פעולה לקוי עם הגורם הרפואי המטפל, עובדה כשלעצמה אשר מקשה על תהליך האבחון ועל הגדרת אופן הטיפול הרפואי הנכון.
כמובן, כאשר האבחון שגוי אזי, הדבר גורר עימו החלטה שגויה, ובדרך כלל חורגת מפרקטיקה סבירה, אודות אופן הטיפול הרפואי שאמור להינתן על כל ההשלכות הכרוכות בכך. כאשר קיימת עילה לתביעת רשלנות רפואית אצל ילדים, במרבית המקרים ההורים, בהיותם האפוטרופסים הטבעיים של ילדם, הם הגורם באמצעותו מוגשת התביעה לבית המשפט.
התיישנות תביעות רשלנות רפואית בילדים מתחילה להיספר, במרבית המקרים, מהגיע הקטין לגיל בגרות קרי, מגיל 18 ומסתיימת בגיל 25. כאנקדוטה, בתביעות נזקי גוף באוריינטציה ביטוחית, מרוץ ההתיישנות אמנם מתחיל בגיל 18 אך אורך 3 שנים בלבד במסגרתם יש להגיש את התביעה לבית המשפט כדי לעצור מרוץ התיישנות זה.
היה וקיים חשש כי אירעה רשלנות רפואית בטיפול שניתן לילדכם, מומלץ לפנות לעורך דין הבקיא בתביעות מסוג זה, אשר יאסוף את התיק הרפואי ויתייעץ עם מומחה רפואי רלוונטי כדי לקבוע האם מתקיימת עילת רשלנות רפואית בנסיבות המקרה והאם יש מקום להגיש תביעה בעילה זו.