שיתוק מוחין בלידה – תביעת רשלנות רפואית

פסק דין הסוקר באופן מקיף את הסוגיה המורכבת של רשלנות רפואית בלידה. תוך התייחסות פרטנית להיבט הפרקטיקה הרפואית הסבירה המצופה מצוות רפואי במהלך לידה ואילו כשלים בפרקטיקה עלולים ליפול לגדרי רשלנות רפואית בלידה.

עובדות פסק הדין

ת.א 1381/99 (בית המשפט המחוזי בחיפה) לאון קוגן נ’ מדינת ישראל – תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית ושיתוק מוחין במהלך הלידה, אשר כתוצאה ממנה נגרמה לטענת התובע, נכותו הרפואית. התובע אובחן כסובל משיתוק מוחין ספסטי בארבע גפיים ומפיגור שכלי. נכותו הרפואית היא בשיעור 100%.

התובע נולד במשקל 4570 גר’ בניתוח קיסרי לאחר שמספר ניסיונות לילדו באמצעות מכשירים נכשלו. לגישת התובע, ניהולה הרשלני של הלידה התבטא בשלבים שונים של מהלך הלידה, הן בהערכות משקלו ובפעולות שקדמו ללידה, והן בניסיונות חילוץ היילוד.

הטענה היא, כי לו היה מוערך משקלו של העובר באופן מדויק יותר, לא היו נעשים ניסיונות ליילוד מכשירני, שכן יילודו של תינוק מקרוזומי (מעל 4 ק”ג) מתבצע בהכרח בניתוח קיסרי. עוד נטען, כי גם הביצוע עצמו נערך באופן רשלני.

בית-המשפט המחוזי קיבל את התביעה ופסק כי: לידה שיש בה פוטנציאל להיווצרות קושי בחילוץ העובר, מחייבת התייעצות עם רופאים מומחים, הפעלת שיקול דעת מקיף לגבי הסטת הלידה למסלול של ניתוח קיסרי והערכות לקראת ביצוע הפעולה הכירורגית.

רופא שאינו נוקט בצעדים הדרושים שולל מעצמו, מינה וביה, את האפשרות לקבל החלטה נכונה בדבר דרך הטיפול. בכך הוא גם מגביר, לעיתים באופן ניכר, את הסיכון להתרחשות נזק. המקרה דנן, הוא דוגמא להתנהלות רשלנית בכל הקשור להערכת משקלו של התובע. שלושה מאנשי הצוות הרפואי היו מעורבים בהערכת משקלו של העובר כאשר רופא ומיילדת חשדו שמדובר בעובר גדול.

בסיטואציה מעין זו, הדעת נותנת שמתחייב היה לחקור בעניין ולקיים בירורים נוספים. לו היו הרופאים מעריכים את המשקל גם באמצעות אולטראסאונד, אפשר שהייתה מתקבלת תמונה קרובה יותר למשקלו האמיתי של העובר. מי שאינו מבצע הערכה אולטרסונית מקום שהדבר נדרש, מנוע מלטעון שבדיקה זו ממילא לא הייתה מסייעת להבהרת המצב. ההימנעות מלבצע את הבדיקה הייתה, בנסיבות העניין, סטייה משמעותית מהפרקטיקה הרפואית המקובלת.

לזאת יש להוסיף, שעל פי התיעוד הרפואי שהוגש, לא קיימת אינדיקציה שהנתונים שהיו ברשות הצוות אודות הערכת המשקל הובאו לידיעתו של הרופא הבכיר יותר ששהה באותה עת במחלקה. עוד נקבע, כי גם ללא בדיקת האולטרסאונד, הנתונים בענין המשקל שעמדו בפני הצוות הרפואי חייבו אותם לנקוט באמצעי זהירות. ובשים לב להרכב של אנשי הצוות, שכנראה לא התייעץ עם הרופא הבכיר, מצופה היה מהם להתייחס אל התובע כעובר שמשקלו 4000 גרם. זהו משקל גבולי ועל כן, שומה היה לנהוג בהתאם להוראות נייר העמדה – להפעיל שיקול דעת קליני באשר לאפשרות לבצע לידה רגילה ולתעד אותו.

המחדל לעשות כן, אינו עולה בקנה אחד עם אמות המידה הנדרשות מצוות רפואי העוסק במיילדות. הפרת חובת הזהירות החלה בהערכת משקלו של העובר וגררה אחריה התנהלות רשלנית בדרך הטיפול שהוחלט לנקוט בה בהמשך.

רשלנות רפואית ושיתוק מוחין

גם השלב שבו נעשו הניסיונות לחלץ את העובר באמצעות מלקחיים וואקום היה בעייתי. הצורך להסיט את הלידה למסלול של ניתוח קיסרי לא נשקל בשלבים שהיה מתחייב לעשות כן. הצוות הרפואי, בדרך התנהלותו, גרם לעיכוב ממושך בחילוץ העובר מרחם אמו. ההשתהות בקבלת ההחלטה לזנוח את המסלול של לידה רגילה, היתה קריטית. כל דקה מיותרת פירושה חשיפת העובר לנזק ולעיתים, כמו בנדוננו, הנזק שנגרם היה חמור ובלתי הפיך. בנסיבות הענין, ניתן וצריך היה לסיים את הלידה במועד הרבה יותר מוקדם. המחדלים של הצוות הרפואי בעניין זה עולים כדי התרשלות.

קיומו של קשר סיבתי

קיימים ארבעה קריטריונים של מצב היילוד המסייעים בקביעה, אם שיתוק מוחין ממנה הוא סובל, נגרם על רקע מיילדותי עקב תשניק סב לידתי:

א. אפגר נמוך, בערכים של 0-3 בדקה החמישית לחיי היילוד. בדקה החמישית לחיי התובע, נקבע כי האפגר הוא 6, כלומר, ניקוד שאינו תואם את הערכים שנקבעו כקריטריון.

ב. ערך PH נמוך מ-7 בדם חבל הטבור, דבר אשר מלמד על חמצת קשה. אצל התובע, נמדד ערך PH של 6.99, אולם הצדדים חלוקים בדעתם באשר לאופן שיש לפרש נתון זה.

ג. סימנים של אנצפלופתיה, המתבטאים בערפול הכרה או תרדמת או פרכוסים ורפיון שרירים.

אין מחלוקת, שהתובע סבל בימים הראשונים לחייו מסימנים של אנצפלופתיה, ולכן קריטריון זה מתקיים בעניינו.

ד. כשל רב מערכתי, כלומר פגיעה במערכת נוספת בגוף מלבד המוח. אצל התובע, נגרם נזק לכליות (אשר תוקן בעקבות טיפול תרופתי), ולכן גם קריטריון זה מתקיים.

למרות שבמקרה דנן, שני הקריטריונים הראשונים לא הוכחו, ביהמ”ש הגיע למסקנה כי התובע עמד בנטל הנדרש להוכחת קיומו של קשר סיבתי, בין התרשלות רופאי הנתבעת בניהול הלידה לבין הנזק המוחי שנגרם לו.

הנזק:

התובע משותק בארבעת הגפיים ונכותו היא בשיעור 100%. לא צפוי לחול כל שינוי במצבו. הוא זקוק ויזדקק בכל חייו לעזרה סיעודית והשגחה 24 שעות ביממה. מדובר בתובע שהוריו מטפלים בו במסירות רבה, מבלי לחסוך כל מאמץ ויש להניח, שכך הם ינהגו גם בעתיד, במיוחד כשיעמדו לרשותם האמצעים הכספיים שיאפשרו לעשות כן.

במקרה זה הסדר לפיו התובע יתגורר בביתו, עדיף על פתרון של שהייה במוסד. ביהמ”ש קבע פיצוי בסכום של 4,224,652 ₪, בניכוי גמלאות המוסד לביטוח לאומי ובנוסף, לאחר הגיעו לגיל 21, הסכום הכולל של התשלום העיתי (החל מיום 14.4.2019 )יועמד על 19,990 ₪ לחודש. החל מיום 14.4.2038 יווסף תשלום עיתי בסכום של 7,868 ₪ בחודש.

נגרם לך ו/או לילדך נזק במהלך הלידה? הצוות הרפואי התרשל?

לעו”ד זריהן ניסיון מוצלח ביותר בתביעות רשלנות רפואית בלידה – שיתוק מוחין – שיתוק ארב וכו’)

לתאום פגישת ייעוץ עם עו”ד אילן זריהן, ללא כל התחייבות. צרו קשר: לחצו כאן

ניתן לקרוא גם:

מהו שיתוק מוחין עקב רשלנות רפואית בלידה

“הקונצנזוס” – הכללים לקביעת שיתוק מוחין

שיתוק על שם ארב – פרע כתפיים – רשלנות רפואית במהלך לידה

רשלנות רפואית בטיפול בפג: עורך דין אילן זריהן הגיש תביעה בבית משפט השלום בירושלים כנגד בית חולים בירושלים בעילה של רשלנות רפואית בטיפול בפג. הפג נולד על גבול החיות בשבוע 24 ועוד 4 ימים אולם לא קיבל טיפול רפואי אלא רק לאחר כ- 5 שעות מלידתו, למרות שסימניו החיוניים בסמוך ללידה היו תקינים לחלוטין. העדר טיפול למשך זמן ממושך גרם לאבדן חלון הזדמנויות בו ניתן היה לייתן סיכוי לפג לשרוד ואפילו לגדול באופן בריא וללא כל פגם. הפג נפטר בחלוף כחודשיים מיום הלידה. התביעה הסתיימה בפשרה לשביעות רצון התובעת.
הקטין נפטר עקב רשלנות רפואית במיון: לאחרונה הוגשה על ידי עו"ד אילן זריהן תביעה לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד עקב רשלנות רפואית באבחון אפיגלוטיטיס אצל קטין בן 15 שביקר עם הוריו במיון בית החולים ושוחרר, למרות תסמינים שהעידו מפורשות על אבחנה זו. הטיפול הרפואי הרשלני ושחרורו לביתו, ללא אבחנה וטיפול מתאימים, גרמו לכך שבמבחן התוצאה מצבו של הקטין החמיר והתדרדר עד לכדי אשפוזו בטיפול נמרץ ופטירתו בטרם עת. התביעה הסתיימה בפשרה לשביעות רצון הורי הקטין..
סרטן המלנומה התגלה באיחור עקב רשלנות רפואית במעקב: צעירה שחלתה בעברה בסרטן המלנומה, נרפאה, אולם בחלוף השנים הסרטן הופיע שוב בגופה, כשהאבחון בוצע באיחור, בשלב מפושט וגרורתי עד לכדי פטירתה בטרם עת. בבירור נסיבות העניין נראה כי קופת החולים התרשלה בביצוע המעקב אחריה, למרות היות הצעירה בקבוצת סיכון להישנות המחלה בגופה, אגב היסטוריה רפואית אישית והיותה עם שומות בלתי סדירות בגופה. הפרקטיקה חייבה מעקב עיתי ושיטתי, דבר שלא בוצע בעניינה לרבות לא נמסר לה המידע הרלוונטי שחשוב שתכיר ותדע אודות מעקב זה. התביעה הוגשה על ידי עורך דין אילן זריהן לבית משפט השלום בראשון לציון והסתיימה בפשרה לשביעות רצון משפחת המנוחה.
הרופא לא מנע לידה מוקדמת והתינוקת נולדה עם שיתוק מוחי: עורך הדין אילן זריהן הגיש תביעת רשלנות רפואית בהריון בגין רשלנות רפואית באבחון ובאי מניעת לידה מוקדמת. בחוות הדעת שצורפו לכתב התביעה נקבע כי רופא הנשים של קופת החולים התרשל בכך שבהיות אימה של התובעת בשבוע 31 להיריון פנתה אליו במסגרת מעקב הריונה בתלונות חוזרות על כאבי בטן ודימום לדני אלא שלא עברה בירור מתאים ולא נידון הסיכון המוגבר ללידה מוקדמת. אימה של התובעת הגיעה ביוזמתה ובתהליך של לידה מתקדמת לבית החולים כשבשלב מתקדם שכזה לא ניכרה השפעתם המיטיבה של הטיפול הטוקוליטי והטיפול בסטרואידים להבשלת מערכות העובר. תביעת הרשלנות הרפואית הוגשה לבית המשפט המחוזי והסתיימה בפשרה בסכום גבוה מאוד לשביעות רצון הצדדים.
רופאי קופת החולים לא אבחנו במועד את סרטן צוואר הרחם והצעירה נפטרה: עורך הדין אילן זריהן הגיש תביעה כנגד קופת חולים בגין רשלנות רפואית באבחון סרטן צוואר הרחם אצל אישה צעירה, אם ל-2 ילדים. כאשר אובחן היה הסרטן בשלב גרורתי מתקדם ולא הותיר סיכוי להחלמתה ולהצלחת הטיפולים הקרינתיים והכימותרפיים שעברה. עו"ד אילן זריהן הצליח להשיג ללקוחותיו סכום פיצוי משמעותי במסגרת פשרה שהוסכמה בין הצדדים.
הרופאים החמיצו את הסימנים המקדימים והתובע נפטר כתוצאה מהתפרצות אנוריזמה ביטנית: עורך הדין אילן זריהן הגיש תביעה כנגד בית חולים בגין רשלנות רפואית בטיפול במיון שהתבטאה באי אבחון במועד של סימנים מקדימים שהעידו על קיומה של אנוריזמה בטנית (מפרצת) אצל התובע. נוכח האיחור באבחון והרשלנות בטיפול הרפואי שהתעכב במיון, הובהל התובע באיחור רב לחדר הניתוח שם דימם באופן בלתי נשלט כתוצאה מהתפרצות האנוריזמה וזמן קצר לאחר מכן נפטר. עו"ד אילן זריהן הצליח להשיג ללקוחותיו סכום פיצוי, לשביעות רצונם, במסגרת פשרה שהוסכמה בין הצדדים.
רשלנות רפואית בשיקום פה ולסת הותירה נזקים ניכרים: אילן זריהן, עורך דין בתחום רשלנות רפואית, הגיש תביעת רשלנות רפואית שיניים בבית משפט השלום בתל אביב. הרשלנות הרפואית אירעה בטיפול שיקום פה ולסת אשר בוצע אצל רופא שיניים כללי. בפיה של התובעת נותרו נזקים ניכרים המחייבים הליך שיקומי מורכב, יקר וארוך טווח. הרשלנות נתנה ביטויה בתכנון לקוי של הטיפול, בהעדר הסכמה מדעת, בעקירת שיניים ובהכנסת שתלים באופן בלתי מקצועי כך ששיקומה העתידי של התובעת נפגע גם הוא.
במרכז השיקום הקשיש נפל ושבר את מפרק ירכו: עורך הדין אילן זריהן הגיש בגין רשלנות בהשגחה על קשיש שנתקבל לשיקום לאחר ניתוח במפרק ירכו הימני. נוכח הרשלנות בטיפול ובהשגחה, נפל התובע ונשבר מפרק ירכו, משמאל. בגין הנפילה והשבר במפרק הירך נאלץ התובע לעבור ניתוח נוסף שלאחריו התדרדר מצבו הבריאותי באופן משמעותי עד הפיכתו לתשוש נפש ופטירתו.
טיפול יתר בלתי נחוץ בשיניים בריאות ותקינות גרם לנזק ניכר: עורך דין אילן זריהן הגיש תביעת רשלנות רפואית בטיפול שיניים נגד רופא שיניים אשר ביצע טיפול יתר בלתי נחוץ ובניגוד למקובל בפרקטיקה הנהוגה והסבירה, כשנוסף על החדרת שתל שיתמוך מבנה וכתר ביצע גם השחזה של 3 שיניים סמוכות שהיו בריאות ולא היה צורך לגעת בהן. עקב הטיפול המיותר והבלתי נחוץ של השחזת 3 שיניים בריאות ותקינות נוצר נזק אסתטי ותפקודי אצל התובע ובנוסף לכך יצטרך התובע לבצע בשיניים אלו טיפולי שורש, מבנים וכתרי חרסינה על בסיס זירקוניה, הליך ארוך ומורכב הכרוך בכאב, סבל והוצאות נלוות. תביעת הרשלנות הרפואית הוגשה לבית משפט השלום בחדרה.
בהסכם פשרה שולם לתובעת פיצוי כספי ניכר בגין רשלנות רפואית ביישור שיניים: בתביעה שהוגשה לבית משפט השלום בתל אביב על ידי עורך דין אילן זריהן בגין רשלנות רפואית ביישור שיניים אצל אישה צעירה, הושגה פשרה בין הצדדים, שאושרה על ידי בית המשפט, לפיה ישולם לתובעת פיצוי כספי בגין נזקיה. מפאת סעיף סודיות בהסכם הפשרה, לא ניתן לחשוף פרטים נוספים אודות סכום הפיצוי.
ניתוח לתיקון קוצר ראייה לא צלח למרות ניסיונות ניתוח חוזרים: בתביעה שהוגשה על ידי עורך דין אילן זריהן בגין רשלנות רפואית בניסיונות ניתוח חוזרים וכושלים לתיקון קוצר ראייה, אשר בוצעו בהעדר הסכמה מדעת כהלכתה ואשר הותירו את הצעיר עם אובדן סיכויי החלמה וראייה שלא השתפרה, הושגה פשרה בין הצדדים, לפיה ישולם לתובע פיצוי כספי בגין נזקיו, לשביעות רצונו.
תאונת עבודה כסייעת בגן ילדים: עורך דין אילן זריהן הגיש לבית משפט השלום בראשון לציון תביעה בגין תאונת עבודה של סייעת אשר נפלה על ברכה ונחבלה קשות עד לכדי פרישתה, בטרם עת, מטעמים רפואיים.
נפגעה במשחק כדור רשת ללא כיסוי ביטוחי בהתאם לחוק הספורט: עורך דין אילן זריהן הגיש לבית משפט השלום בראשון לציון תביעה בגין פגיעה של התובעת בהיותה שחקנית מן המניין במשחק כדורשת, במסגרת ליגת כדורשת המתקיימת בעיר מודיעין מכבים רעות. הסתבר כי כאשר ביקשה התובעת לקבל פיצוי על נזקי גופה בחושבה כי מבוטחת היא בתאונות אישיות נמצא כי העירייה והעמותה הרלוונטיים לא טרחו לממש את חובתם הסטטוטורית, לדאוג לפוליסה ביטוחית מתוקף חוק הספורט. עקב האמור, התובעת נותרה עם נזקיה והשלכותיהם ולכן נאלצה לפנות לבית משפט למיצוי זכויותיה על פי חוק.
קצין התגמולים הכיר בנכותו הנפשית של השוטר: עו"ד זריהן הגיש תביעה כנגד קצין תגמולים על רקע נסיבות קשות בהן פוטר שוטר ועקב נסיבות פיטוריו המשפילות, נוצרה אצלו נכות פסיכיאטרית/נפשית קשה. לאחר מסכת ארוכה ומורכבת, הוכר השוטר על ידי קצין תגמולים ונקבעו לו 20% נכות רפואית על רקע נפשי בגינם הינו מקבל קצבה חודשית.
לוחם גולני נפצע בידו והוכר על ידי קצין תגמולים לאחר ערעור: עו"ד זריהן הגיש תביעה כנגד קצין תגמולים על רקע פציעתו של לוחם גולני בכף ידו במהלך אימונים ופעילות מבצעית אינטנסיבית. הפציעה נתנה ביטויה בקטיעת קריירת השירות של החייל ובניתוחים והליך שיקום מפרך. בשלב ראשון, התביעה לא הוכרה על ידי קצין תגמולים ורק לאחר שהוגש ערעור בעניין, לוועדת ערר בבית משפט השלום בראשון לציון, הוכר החייל וזכה ל-20% נכות רפואית בגינם הינו מקבל קצבה חודשית.
קטין שהחליק במרכז קניות ושבר את שיניו הקדמיות זכה לפיצוי כספי ניכר: במסגרת משא ומתן שנוהל על ידי עורך דין אילן זריהן מול חברת הביטוח הושגה פשרה, בטרם פניה לבית משפט, לפיה יזכה הקטין בפיצוי כספי בגין הנזקים שנותרו בשיניו ובגין עלות הטיפולים העתידיים אותם ייאלץ לעבור מעת לעת. מפאת סעיף סודיות בהסכם הפשרה, לא ניתן לחשוף פרטים נוספים אודות סכום הפיצוי.
צעירה שנפגעה בתאונת דרכים זכתה לפיצוי כספי ניכר בטרם הוגש כתב הגנה: תביעת תאונת דרכים שהוגשה לבית משפט על ידי עורך הדין אילן זריהן נסתיימה בהסכם פשרה על סך 75,000 ש"ח, עוד בטרם הוגש כתב הגנה.
בפסק דין מהותי נקבע: "כיסא נשלף" הינו כיסא גלגלים לכל דבר ועניין: בשלושה ערעורים שיוצגו על ידי עורך דין זריהן ונדונו במאוחד בבית הדין הארצי לעבודה נדונו סוגיות מהותיות לגבי אופן יישומו של הסכם הניידות. נקבע, בין השאר, כי "כיסא נשלף" הינו כיסא גלגלים לכל דבר ועניין וככזה על המוסד לביטוח לאומי לאשר הלוואה לרכישתו ולהגדיר את הרכב בו הוא מותקן כ"רכב לאביזרים מיוחדים" עם כל המשמעויות שנגזרות מהגדרה זו, לרבות קצבת ניידות מותאמת וזכויות נלוות נוספות.
טכנאי החשמל זכה להכרה כנפגע עבודה עקב מיקרוטראומה: לאחר הליך ממושך הצליח עורך דין אילן זריהן להשיג הכרה כנפגע עבודה לטכנאי חשמל עצמאי העוסק בהתקנת מערכות סולריות. ההכרה כנפגע עבודה הייתה על בסיס תורת המיקרוטראומה לפיה, עקב פעולות חוזרות ונשנות בעלות מאפיין זהה ולאורך שנים, נגרם לטכנאי נזק קשה בכתף בגינו איבד את כושר השתכרותו ונאלץ לסגור את עסקו. במסגרת הליך זה הושגה גם הכרה בכתפו השנייה של העובד על רקע חבלה, כולל הפעלת תקנה 15 בעניינו.
גמלת הניידות קוצצה נוכח תביעת החמרת מצב שהוגשה על ידי הנכה: מוגבל בניידות שהגיש תביעת החמרת מצב הופתע לגלות כי אחוזי המוגבלות שנקבעו לו הופחתו מ-78% ל-40%. לאחר הליך מורכב וממושך שכלל ערעורים לבית הדין האזורי לעבודה הצליח עורך דין אילן זריהן להחזיר לנכה את קצבת הניידות תוך שהוועדה קובעת כי הנכה זכאי ל-70% מוגבלות בניידות ולא 40% כפי שנקבע. כמו כן, עו"ד זריהן סייע לנכה להשיג פטור ממס הכנסה בשל נכותו הרפואית.
הקשישה זכתה בתביעת הגזזת במענק וקצבה: בתביעה לפי החוק לפיצוי נפגעי גזזת שהוגשה על ידי עורך הדין אילן זריהן זכתה קשישה, שעברה טיפולים והקרנות כנגד המחלה באופן שהותירו אצלה נזקים בלתי הפיכים, בקצבה חודשית של כ-1000 ש"ח ובמענק חד פעמי של כ-90,000 ש"ח וזאת לאחר הליך ממושך ומורכב.
בחור צעיר, נהג סבל במקצועו, נפגע בגבו בתאונת עבודה וזכה בתביעה מול ביטוח לאומי וגם בתביעת נזיקין עקב רשלנות המעביד: בתביעה שהוגשה על ידי עו"ד אילן זריהן כנגד רשלנות המעביד, זכה הנפגע בתאונת עבודה בפיצוי כספי משמעותי אגב נזקיו. בנוסף, בהליך מול ביטוח לאומי הצליח עו"ד זריהן לסיים את ההליך בהכרה ובקבלת קצבה גבוהה ומשמעותית עבור נפגע העבודה – יצוין כי ההליך הגיע עד לערכאת בית הדין הארצי לעבודה, אגב ערעורים שהוגשו על ידי המוסד ביטוח לאומי ובסיומו, כאמור, הוכר הנפגע.