רשלנות רפואית בלידה גרמה שיתוק מוחין

פסק דין הסוקר באופן מקיף את הסוגיה המורכבת של רשלנות רפואית בלידה. תוך התייחסות פרטנית להיבט הפרקטיקה הרפואית הסבירה המצופה מצוות רפואי במהלך לידה ואילו כשלים בפרקטיקה עלולים ליפול לגדרי רשלנות רפואית בלידה.

ת.א 1381/99 (בית המשפט המחוזי בחיפה) לאון קוגן נ’ מדינת ישראל – תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית במהלך הלידה, אשר כתוצאה ממנה נגרמה לטענת התובע, נכותו הרפואית. התובע אובחן כסובל משיתוק מוחין ספסטי בארבע גפיים ומפיגור שכלי. נכותו הרפואית היא בשיעור 100%. התובע נולד במשקל 4570 גר’ בניתוח קיסרי לאחר שמספר נסיונות לילדו באמצעות מכשירים נכשלו. לגישת התובע, ניהולה הרשלני של הלידה התבטא בשלבים שונים של מהלך הלידה, הן בהערכות משקלו ובפעולות שקדמו ללידה, והן בניסיונות חילוץ היילוד.

הטענה היא, כי לו היה מוערך משקלו של העובר באופן מדוייק יותר, לא היו נעשים ניסיונות ליילוד מכשירני, שכן יילודו של תינוק מאקרוזומי (מעל 4 ק”ג) מתבצע בהכרח בניתוח קיסרי. עוד נטען, כי גם הביצוע עצמו נערך באופן רשלני.

בית-המשפט המחוזי קיבל את התביעה ופסק כי: לידה שיש בה פוטנציאל להיווצרות קושי בחילוץ העובר, מחייבת התייעצות עם רופאים מומחים, הפעלת שיקול דעת מקיף לגבי הסטת הלידה למסלול של ניתוח קיסרי והערכות לקראת ביצוע הפעולה הכירורגית. רופא שאינו נוקט בצעדים הדרושים שולל מעצמו, מינה וביה, את האפשרות לקבל החלטה נכונה בדבר דרך הטיפול. בכך הוא גם מגביר, לעיתים באופן ניכר, את הסיכון להתרחשות נזק. המקרה דנן, הוא דוגמא להתנהלות רשלנית בכל הקשור להערכת משקלו של התובע. שלושה מאנשי הצוות הרפואי היו מעורבים בהערכת משקלו של העובר כאשר רופא ומיילדת חשדו שמדובר בעובר גדול. בסיטואציה מעין זו, הדעת נותנת שמתחייב היה לחקור בענין ולקיים בירורים נוספים. לו היו הרופאים מעריכים את המשקל גם באמצעות אולטראסאונד, אפשר שהיתה מתקבלת תמונה קרובה יותר למשקלו האמיתי של העובר. מי שאינו מבצע הערכה אולטרסונית מקום שהדבר נדרש, מנוע מלטעון שבדיקה זו ממילא לא היתה מסייעת להבהרת המצב. ההמנעות מלבצע את הבדיקה היתה, בנסיבות הענין, סטיה משמעותית מהפרקטיקה הרפואית המקובלת. לזאת יש להוסיף, שעל פי התיעוד הרפואי שהוגש, לא קיימת אינדיקציה שהנתונים שהיו ברשות הצוות אודות הערכת המשקל הובאו לידיעתו של הרופא הבכיר יותר ששהה באותה עת במחלקה. עוד נקבע, כי גם ללא בדיקת האולטרסאונד, הנתונים בענין המשקל שעמדו בפני הצוות הרפואי חייבו אותם לנקוט באמצעי זהירות. ובשים לב להרכב של אנשי הצוות, שכנראה לא התייעץ עם הרופא הבכיר, מצופה היה מהם להתייחס אל התובע כעובר שמשקלו 4000 גרם. זהו משקל גבולי ועל כן, שומה היה לנהוג בהתאם להוראות נייר העמדה – להפעיל שיקול דעת קליני באשר לאפשרות לבצע לידה רגילה ולתעד אותו. המחדל לעשות כן, אינו עולה בקנה אחד עם אמות המידה הנדרשות מצוות רפואי העוסק במיילדות. הפרת חובת הזהירות החלה בהערכת משקלו של העובר וגררה אחריה התנהלות רשלנית בדרך הטיפול שהוחלט לנקוט בה בהמשך. גם השלב שבו נעשו הנסיונות לחלץ את העובר באמצעות מלקחיים וואקום היה בעייתי. הצורך להסיט את הלידה למסלול של ניתוח קיסרי לא נשקל בשלבים שהיה מתחייב לעשות כן. הצוות הרפואי, בדרך התנהלותו, גרם לעיכוב ממושך בחילוץ העובר מרחם אמו. ההשתהות בקבלת ההחלטה לזנוח את המסלול של לידה רגילה, היתה קריטית. כל דקה מיותרת פירושה חשיפת העובר לנזק ולעיתים, כמו בנדוננו, הנזק שנגרם היה חמור ובלתי הפיך. בנסיבות הענין, ניתן וצריך היה לסיים את הלידה במועד הרבה יותר מוקדם. המחדלים של הצוות הרפואי בעניין זה עולים כדי התרשלות.

קיומו של קשר סיבתי: קיימים ארבעה קריטריונים של מצב היילוד המסייעים בקביעה, אם שיתוק מוחין ממנה הוא סובל, נגרם על רקע מיילדותי עקב תשניק סב לידתי : א. אפגר נמוך, בערכים של 0-3 בדקה החמישית לחיי היילוד. בדקה החמישית לחיי התובע, נקבע כי האפגר הוא 6, כלומר, ניקוד שאינו תואם את הערכים שנקבעו כקריטריון. ב. ערך PH נמוך מ-7 בדם חבל הטבור, דבר אשר מלמד על חמצת קשה. אצל התובע, נמדד ערך PH של 6.99, אולם הצדדים חלוקים בדעתם באשר לאופן שיש לפרש נתון זה. ג. סימנים של אנצפלופתיה, המתבטאים בערפול הכרה או תרדמת או פרכוסים ורפיון שרירים. אין מחלוקת, שהתובע סבל בימים הראשונים לחייו מסימנים של אנצפלופתיה, ולכן קריטריון זה מתקיים בעניינו. ד. כשל רב מערכתי, כלומר פגיעה במערכת נוספת בגוף מלבד המוח. אצל התובע, נגרם נזק לכליות (אשר תוקן בעקבות טיפול תרופתי), ולכן גם קריטריון זה מתקיים. למרות שבמקרה דנן, שני הקריטריונים הראשונים לא הוכחו, ביהמ”ש הגיע למסקנה כי התובע עמד בנטל הנדרש להוכחת קיומו של קשר סיבתי, בין התרשלות רופאי הנתבעת בניהול הלידה לבין הנזק המוחי שנגרם לו.

הנזק: התובע משותק בארבעת הגפיים ונכותו היא בשיעור 100%. לא צפוי לחול כל שינוי במצבו. הוא זקוק ויזדקק בכל חייו לעזרה סיעודית והשגחה 24 שעות ביממה. מדובר בתובע שהוריו מטפלים בו במסירות רבה, מבלי לחסוך כל מאמץ ויש להניח, שכך הם ינהגו גם בעתיד, במיוחד כשיעמדו לרשותם האמצעים הכספיים שיאפשרו לעשות כן. במקרה זה הסדר לפיו התובע יתגורר בביתו, עדיף על פתרון של שהייה במוסד. ביהמ”ש קבע פיצוי בסכום של 4,224,652 ₪, בניכוי גמלאות המוסד לביטוח לאומי ובנוסף, לאחר הגיעו לגיל 21, הסכום הכולל של התשלום העיתי (החל מיום 14.4.2019 )יועמד על 19,990 ₪ לחודש. החל מיום 14.4.2038 יווסף תשלום עיתי בסכום של 7,868 ₪ בחודש.

נגרם לך ו/או לילדך נזק במהלך הלידה? הצוות הרפואי התרשל?

לעו”ד זריהן ניסיון מוצלח ביותר בתביעות רשלנות רפואית בלידה (שיתוק מוחין, שיתוק ארב וכו’)

לתאום פגישת ייעוץ עם עו”ד אילן זריהן, ללא כל התחייבות. צור קשר: לחץ כאן

ניתן לקרוא גם:

מהו שיתוק מוחין עקב רשלנות רפואית בלידה

“הקונצנזוס” – הכללים לקביעת שיתוק מוחין

שיתוק על שם ארב – פרע כתפיים – רשלנות רפואית במהלך לידה