מהם הנדבכים שיש להוכיח בתביעת רשלנות רפואית בלידה שגרמה תשניק סב לידתי בעטיו נגרם נזק מוחי ליילוד עקב חוסר חמצן?
ע”א 6992/09 לזר נ’ הסתדרות מדיצינית הדסה – ערעור שעניינו תביעת רשלנות רפואית בלידה. ביום 31.5.86 הגיעה מערערת 2 לבית חולים הדסה עין כרם (להלן: בית החולים) ללדת את ילדה השני. הלידה החלה כלידה רגילה, אך לאחר יציאת ראש הוולד, נתקעו כתפיו (להלן: פרע כתפיים) ולבסוף חולץ מבטן אמו על ידי המיילדות, אשר קודם לכן, ומשנוכחו לדעת כי מדובר בפרע כתפיים, ניסו להזעיק רופא. מיד לאחר הלידה אובחן מערער 1 (להלן: המערער) כסובל מתסמונת פרע כתפיים. התביעה לא נסבה על הנזק מושא התסמונת אלא על הנזק הנוירולוגי ממנו סובל המערער. בימ”ש קמא דחה את התביעה ומכאן הערעור.
בית המשפט העליון דחה את הערעור ופסק כי:
ככלל, כאשר בתביעת רשלנות רפואית בלידה עסקינן, והתובע טוען לרשלנות שגרמה תשניק סב לידתי בעטיו נגרם נזק מוחי ליילוד עקב חוסר חמצן, על התובע להוכיח שלושה נדבכים והם: כי הנתבע התרשל במהלך הלידה; כי ההתרשלות גרמה ליילוד לתשניק סב-לידתי; כי הנזק שנגרם ליילוד הוא כתוצאה מהתשניק.
לא הוכח במקרה דנן כי המערער סבל מתשניק במהלך הלידה ולא הוכח קשר סיבתי בין ההתרשלות הנטענת לבין מצבו של המערער. המערערים לא הצביעו כמעט על אף אינדיקציה למצוקה עוברית סמוך לפני ובמהלך הלידה, ומנגד, בית החולים הצביע על מספר נתונים השוללים קיומו של קשר סיבתי לתשניק הנטען. התזה המרכזית של המערערים היא כי חילוץ המערער במשיכה בכוח גרם לתסמונת פרע כתפיים וכי תוך כדי החילוץ, שארך זמן, נוצר תשניק שגרם לנזקים הנוירולוגיים הקשים מהם הוא סובל. אלא שבמקרה דנן, לא הוכחה כלל מצוקה עוברית במהלך הלידה. חסרו אצל המערער הסממנים שנזכרו בפסיקה בהקשר של תשניק סב-לידתי. אמנם בחינת סממנים אלו, בבחינת נקודת מוצא, אינה כזה ראה וקדש, והיא צריכה להיעשות בזהירות. אלא שבענייננו לא הוכח מלכתחילה מצב של מצוקה/סבל עוברי לא נמצאו הסימנים הנוירולוגים “הקלאסיים” המעידים על קיומה של תסמונת היפוקסית-איסכמית כתוצאה מתשניק. אם לא די בהיעדר הסימנים השכיחים המעידים על מצוקה עוברית סמוך לפני ובמהלך הלידה, הרי שמנגד, הצביע בית החולים על ראייה פוזיטיבית לפיה אין קשר בין התופעות הנוירולוגיות הקשות מהן סובל המערער למהלך הלידה.
משהמסקנה היא כי אין קשר סיבתי בין מהלך הלידה לבין מצבו הקשה של המערער, אין צורך להידרש לשאלה אם הייתה התרשלות בטיפול. עם זאת, על פניו נראה כי אין מקום להתערבות במסקנות ובממצאים אליהם הגיע בימ”ש קמא גם לגבי רכיב זה. בימ”ש העליון התייחס אמנם לטענת ההתרשלות של הצוות הרפואי, אך ציין כי דבריו נאמרו למעלה מן הצורך, באשר המסקנה כי לא הוכח כי המערער סבל מתשניק סב-לידתי ולא הוכח קשר סיבתי בין מהלכי הלידה לבין הנזקים והתופעות מהם סובל המערער. לפיכך, דין הערעור להידחות.
נחשפת למקרה רשלנות רפואית בלידה? נגרם לך או לילדך נזק?
לתאום פגישת ייעוץ עם עו”ד אילן זריהן, ללא כל התחייבות. צור קשר: לחץ כאן
ניתן לקרוא גם:
מהו תשניק סב לידתי ומהם הנדבכים להוכחתו?