בלוג

עקרון הקטנת הנזק בתביעות רשלנות רפואית ונזקי גוף

זכות הניזוק לפיצוי בשל נזק גוף כפופה לעיקרון הקטנת הנזק קרי, הנפגע חייב לנקוט בכל צעד סביר על מנת להקטין את נזקו אשר נגרם כתוצאה ממעשה העוולה שחווה. המשמעות היא שהניזוק אינו רשאי להיטיב את מצבו על חשבון המזיק. כך למשל, אם נקבע כי ניתן לקבל טיפול רפואי בישראל הרי שלא יהיה זה סביר לקבל […]

קרא עוד

נקודת המפנה עבור ניזוק משני בתביעות רשלנות רפואית

ניזוק משני בתביעות רשלנות רפואית לפני מספר שנים ניתן פסק דין מהותי בביהמ”ש העליון (להלן: רע”א 444/87 אלסוחה נגד עזבון המנוח דהאן – “הלכת אלסוחה”). פס”ד זה הרחיב את יריעת הפיצויים בצורה משמעותית ויצר ראש נזק נוסף. פסק הדין התייחס לפיצוי שיש לפצות אדם שסבל נזק נפשי משני כתוצאה מנזק גופני אשר נגרם לקרוב משפחתו […]

קרא עוד

המועד האחרון להגשת תביעות הולדה בעוולה

לעניין התיישנות בתביעות רשלנות רפואית על רקע עילת הולדה בעוולה – תזכורת כי נותר זמן קצוב ביותר להגשת תביעות הולדה בעוולה קרי, תביעות בגין לידת ילד עם מומים אשר לא אובחנו במהלך ההיריון וראוי היה לאבחנם. הורים שילדם בעל מום והינו מעל גיל 7 שנים ומתחת לגיל 25 שנים יוכלו להגיש את תביעתם בגין “הולדה […]

קרא עוד

טיפים לבחירת עורך דין בתחום רשלנות רפואית

קיימת חשיבות רבה בבחירת עורך דין בתחום רשלנות רפואית ונזקי גוף שינהל את ההליך המשפטי שכן, סיכויי הצלחת ההליך תלויים בכך רבות וחבל שבמהלך ו/או בסוף ההליך ייאלץ הלקוח להיווכח בכך על בשרו, בדיעבד. להלן, על קצה במזלג, מספר טיפים היכולים לכוון ולסייע בבחירת שירותיו של עורך דין בתחום רשלנות רפואית ונזקי גוף.

קרא עוד

פשרה בתביעת רשלנות רפואית לפי סעיף 79 א’

דרך לפתרון סכסוכים בין צדדים, בתביעה אזרחית בכלל ובתביעת רשלנות רפואית בפרט, היא מתן פסק דין על דרך הפשרה, היה והצדדים נתנו הסכמתם המלאה לכך. נוסחו של סעיף 79 א’ לחוק בתי המשפט הינו כלדקמן: “בית משפט הדן בעניין אזרחי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, לפסוק בעניין שלפניו, כולו או מקצתו, בדרך של פשרה “. הסמכות […]

קרא עוד

הליך הגישור בתביעות רשלנות רפואית – על קצה המזלג

במהלך השנים האחרונות, נוכח עומסי בית המשפט והרצון לייעל את ההליך לרבות להחישו, הולך ותופס הליך הגישור בתביעות רשלנות רפואית מקום נכבד ביישוב סכסוכים בין צדדים, החלוקים ביניהם. הליך הגישור מוסדר בסעיף 79 ג’ לחוק בתי המשפט וכן בתקנות בתי המשפט [פישור]. בגישור מתנהל משא ומתן באמצעות צד שלישי שהינו ניטרלי להליך ו/או למי מהצדדים. […]

קרא עוד

ראשי נזק בתביעות רשלנות רפואית

ראשי נזק בתביעות רשלנות רפואית מגלמים בכללותם את אפיקי הפיצוי הנתבעים בכתב התביעה. ראשי הנזק מביאים לידי ביטוי את השלכות הרשלנות הרפואית שחווה נשוא התביעה. ראשי נזק בתביעות רשלנות רפואית מחולקים לראשי נזק ממוניים ובלתי ממוניים. להלן, על קצה המזלג, ראשי הנזק העיקריים הנתבעים בתביעות רשלנות רפואית: הפסדי שכר בעבר – ראש נזק ממוני. בראש […]

קרא עוד

נזק ראייתי בתביעת רשלנות רפואית

דוקטרינת “הנזק הראייתי” הלכה והשתרשה בפסיקת בתי המשפט במהלך השנים. הכלל בהוכחת תביעת רשלנות רפואית הינו “המוציא מחברו עליו הראייה” משמע, נטל השכנוע מוטל על כתפי התובע, מתחילת ההליך, לבוא ולהוכיח את הרשלנות שאירעה בעניינו. אלא שבמקרים של נזק ראייתי יתקשה עד לא יוכל התובע לממש את חובתו להוכיח את תביעתו ולכן, במקרים מסוג זה […]

קרא עוד

צירוף חוות דעת מומחה רפואי בתביעת רשלנות רפואית – על קצה המזלג

תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי מחייבות צירופה של חוות דעת רפואית לכתב התביעה, היה ובעל הדין התובע מעוניין להוכיח עניין שברפואה. ככלל, עם הגשת תביעה ברשלנות רפואית יש צורך לצרף לכתב התביעה חוות דעת מומחה רפואי ברשלנות רפואית רלוונטי, אשר בלעדיה לא יוכל התובע להוכיח את הרשלנות הרפואית שאירעה בעניינו. חשוב להבין כי זהו […]

קרא עוד

התיישנות בתביעות רשלנות רפואית – עד מתי ניתן להגיש תביעה?

התיישנות בתביעות רשלנות רפואית מהווה מחסום פרוצדורלי בפני התובע לממש את זכותו באמצעות הגשת תביעה לבית משפט. כללי ההתיישנות בתביעות רשלנות רפואית מעוגנים בחוק ההתיישנות ובפקודת הנזיקין. בהתאם להוראות החוק וככלל, תקופת ההתיישנות של תביעה ברשלנות רפואית הינה שבע שנים מהמועד בו נולדה עילת התובענה. קטין יוכל להגיש תביעה עד הגיעו לגיל 25 שנים משמע, […]

קרא עוד