בלוג

עילות התביעה הולדה בעוולה וחיים בעוולה – מהו הסטטוס המשפטי?

ע”א 1326/07 ליאור המר נ’ פרופ’ עמי עמית – דיון שאוחד לשם הכרעה בשאלות העקרוניות הנוגעות לסוגיה המוכרת כעילת התביעה בגין “הולדה בעוולה”. סוגיה המתעוררת מקום בו נושא אדם מוגבלות מולדת כלשהי, ונטען כי התנהגות זהירה של הנתבעים – בדרך-כלל הגורמים הרפואיים שטיפלו באם ההרה – הייתה מונעת כליל את הולדתו. שתי עילות תביעה נפרדות עשויות לבוא בעקבות ההתנהגות הרשלנית: עילתם של ההורים ועילתו של הילד עצמו.

קרא עוד

רשלנות רפואית בלידה שנסובה סביב נזקים בגין תשניק סב לידתי

ע”א 6992/09 לזר נ’ הסתדרות מדיצינית הדסה – ערעור שעניינו תביעת רשלנות רפואית בלידה. ביום 31.5.86 הגיעה מערערת 2 לבית חולים הדסה עין כרם (להלן: בית החולים) ללדת את ילדה השני. הלידה החלה כלידה רגילה, אך לאחר יציאת ראש הוולד, נתקעו כתפיו (להלן: פרע כתפיים) ולבסוף חולץ מבטן אמו על ידי המיילדות, אשר קודם לכן, ומשנוכחו לדעת כי מדובר בפרע כתפיים, ניסו להזעיק רופא. מיד לאחר הלידה אובחן מערער 1 (להלן: המערער) כסובל מתסמונת פרע כתפיים. התביעה לא נסבה על הנזק מושא התסמונת אלא על הנזק הנוירולוגי ממנו סובל המערער. בימ”ש קמא דחה את התביעה ומכאן הערעור.

קרא עוד

רשלנות רפואית בלידה – חיוב בית חולים בגין פגיעה באוטונומיה של יולדת

הפסיקה הכירה בפגיעה באוטונומיה כראש נזק בר פיצוי. בעבר, נפסקו סכומי פיצוי נמוכים בגין ראש הנזק של פגיעה באוטונומיה. ברם, לא מכבר נקבע על ידי בימ”ש זה כי בשלה העת לפסיקת סכומי פיצוי משמעותיים, שישקפו את עוצמת הפגיעה באוטונומיה. סכום הפיצוי שנפסק במסגרת פסה”ד הראשון, בסך 150,000 ₪ אינו סכום של מה בכך עבור רכיב נזק זה. עם זאת צוין, כי הנטייה בפסיקה עתה היא לפצות בסכומים גבוהים יותר ברכיב זה.

קרא עוד

רשלנות רפואית בלידה – פרע כתפיים שיתוק על שם ארב

על-פי ההנחיות שהיו מקובלות בעת לידתה של המערערת, כאשר הערכת המשקל של העובר נמוכה מ-4 ק”ג הרי שאין לנקוט, אך בשל משקלם המוערך, כל פעולות מנע מיוחדות ביחס לסיבוך “פרע כתפיים”. כאשר הערכת המשקל של העובר מעל 4500 גר’ מומלץ לערוך ניתוח קיסרי עקב הסיכון לפרע כתפיים, וכאשר הערכת המשקל היא בין 4000 גר’ ל-4500 גר’ בהתקיים גורמי סיכון נוספים המהווים מעיין “אינדיקטורים מחזקים”, יש מקום לנקוט צעד מנע כגון תגבור חדר הלידה ואף לשקול עריכתו של ניתוח קיסרי.

קרא עוד

רשלנות רפואית באבחון גידול

ע”א 11035/07 שירותי בריאות כללית נגד שגיב אביטן – ערעור וערעור שכנגד על פסק דינו של ביהמ”ש המחוזי בירושלים, לפיו נפסק פיצוי בסך של 1,515,015 ש”ח לטובת המשיב בגין רשלנות רפואית של רופאי המערערת, באבחון גידול שהתגלה בראשו של המשיב, בשל אי הפניית המשיב לרופא נוירולוג או לבדיקת הדמייה במועד. השגות הצדדים בערעור מעוררות שאלות בשלושה מישורים עיקריים. המישור הראשון עוסק בשאלת התרשלות המערערת ואחריותה לנזקי המשיב. המישור השני עוסק במידת היקפה של אחריות זו, ואילו המישור השלישי ענינו שאלות באשר לשיעור הנכות הרפואית וגובה הפיצוי לו זכאי המשיב בגין ראשי הנזק השונים.

קרא עוד

רשלנות רפואית בניתוח משולב של כריתת רחם והרמת שלפוחית השתן

רקע: המערערת עברה ניתוח משולב של כריתת רחם והרמת שלפוחית השתן. בעקבות הניתוח נוצרו למערערת הידבקויות ניכרות של המעי הדק שגרמו לחסימת מעיים ונקבעה לה נכות צמיתה. אין חולק כי בשום שלב עובר לניתוח לא הוזהרה המערערת כי קיימת סכנה להידבקויות במעי ולחסימת מעיים. בתביעה שהגישה המערערת, היא טענה כי המשיבים התרשלו באופן הטיפול בה. בנוסף הלינה המערערת על כך שהניתוח בוצע ללא הסכמה מדעת כנדרש על פי חוק זכויות החולה. ביהמ”ש המחוזי דחה את התביעה ומכאן ערעור זה. בראשית הדיון (בערעור דנן) נדחו טענות המערערת בנוגע לרשלנות בטיפול, והדיון התמקד בטענה המרכזית כי הניתוח בוצע ללא הסכמה מדעת, זאת כיוון שלא יידעו את המערערת, בטרם הניתוח לגבי הסיכון להידבקויות ולחסימת מעיים כתוצאה מן הניתוח.

קרא עוד

רשלנות רפואית באבחון דימום תת עכבישי כתוצאה מהתפרצות מפרצת מוחית

ביהמ”ש קבע כי הנתבעים הפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהם, ומציין כי הדבר בא לידי ביטוי במספר היבטים: אי קיום רישום רפואי מסודר המתעד את התפתחות כאבי הראש, משכם, עוצמתם ומיקומם המדויק; העובדה כי לא נעשה רישום מדוייק בצירוף לעובדה כי התובעת טופלה ע”י שני רופאים הובילה לתוצאה כי בפני הנתבע 2, שטיפל בתובעת בביקורה ה-4, לאחר 3 ביקורים בה טופלה ע”י הנתבעת 1, לא הייתה התמונה העובדתית המלאה. בנוסף, הנתבע 2 לא יזם ברור על התפתחות כאבי הראש, וכל זאת הוביל לכך שהנתבע 2 לא יכול היה לקבל החלטות שקולות ונאותות, וכן לא יכול היה לייחס למיקום החריג של כאב הראש את משמעותו האמיתית. לקריאת עיקרי פסק הדין….

קרא עוד

רשלנות רפואית באבחון סרטן צוואר הרחם

הגורם העיקרי להתפתחות סרטן צוואר הרחם, הינו נגיף הפפילומה, המועבר ביחסי מין. חדירתו של הנגיף לתאי צוואר הרחם עלולה לגרום לשינויים בתכונות הגנטיות של תאים אלה. בדרך זאת התאים הנגועים הופכים לתאים קדם סרטניים ברמת התפתחות מדורגת: החל בדיספלזיה (צמיחה) קלה או מתונה – I CIN, לאחריה דיספלזיה בינונית- III, CIN II וכלה בשינויים קשים, הבאים לידי ביטוי בשאת ממאירה ופולשנית אשר במהלכה הטבעי גדלה בהדרגה, מתהליך המוגבל לצוואר הרחם עד להתפשטות לטפולות ולנרתיק ואחר כך לדופן האגן ומשם ליתר האיברים הפנימיים. שלבי המחלה מדורגים על פי חומרתה. הסולם כולל ארבע שלבים ותת שלבים. בשלב Iהשאת מוגבלת רק לצואר הרחם. בשלב II השאת מתפשטת מעבר לצואר, אך אינה מגיעה לקיר האגן. בשלב III השאת מתפשטת אל קיר האגן ובשלב IV ההתפשטות היא מעבר לכך, עד לאיברים מרוחקים.

קרא עוד

רשלנות רפואית בטיפול שיניים – פגיעה באוטונומיה והעדר הסכמה מדעת, אימתי?

אימתי קיימת פגיעה באוטונומיה והעדר הסכמה מדעת במהלך טיפול שיניים רשלני ובכלל. הסוגיה נדונה בת”א 77948-04 אלפסי סוכובולסקי טובה נ’ ד”ר מרגלית דוד – תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו, כנטען, עקב רשלנות רפואית בטיפול שיניים. לטענת התובעת, לאור החוסרים בכרטיס הרפואי שלה אצל הנתבע, עובר אל הנתבע נטל הראיה לגבי עובדות שלא תועדו מלכתחילה. התובעת גם טוענת כי לא התקבלה הסכמתה מדעת לטיפול ולא נמסרו לה הסיכונים הטמונים בו. כן נטען כי על הנתבע לפצותה בגין פגיעה באוטונומיה.

קרא עוד

רשלנות רפואית באבחון אירוע מוחי בשל מינון יתר של קומדין

ע”א 7766/08 מרים מיכאלי נ’ מדינת ישראל – משרד הבריאות – המערערת אושפזה עקב כאבים בחזה ודופק לא סדיר, וטופלה, בין היתר, בתרופה נוגדת קרישה (קומדין). במהלך אשפוזה לקתה המערערת באירוע מוחי שהותירהּ, כנטען, משותקת בגפיים הימניים. לטענת המערערת, האירוע המוחי נגרם עקב דימום שמקורו במינון יתר של קומדין. לטענת המשיבה, האירוע המוחי נגרם עקב קריש דם. הערעור הוא על פסק-דינו של ביהמ”ש המחוזי, במסגרתו נדחתה תביעת המערערת לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לה, לטענתה, עקב הטיפול הרפואי הרשלני שקיבלה. ביהמ”ש המחוזי בחן את הרישום בתיק הרפואי של המערערת, ומצא כי קיימים בו חסרים וליקויים חמורים. לפיכך קבע כי יש להעביר את נטל השכנוע לכתפי המשיבה, אך מצא כי היא הרימה נטל זה.

קרא עוד