בלוג

איחור באבחון תסמונת דאון (Down syndrome) נוכח מעקב היריון רשלני

לא ניתן לרפא תסמונת דאון והדרכים למנוע לידה של ילד עם תסמונת דאון מתמקדות בהימנעות מהריון כשההורים נמצאים בקבוצת סיכון לילד עם תסמונת דאון קרי, נשים מעל גיל 35 והורים ששני כרומוזומי 21 שלהם מאוחדים זה לזה בשל מוטציה. דרך נוספת להתמודדות היא הפלה של עוברים בעקבות גילוי מוקדם של התסמונת. כיום מעוגנת התוכנית למניעת מומים מלידה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי והיא מוצעת לכל אישה המוגדרת כנמצאת בסיכון גבוה עקב גיל או בדיקת סמנים ביוכימיים. מכאן שקיימת חשיבות רבה באבחון מוקדם של התסמונת ובביצוע מעקב היריון כנדרש, באופן מקצועי ורציף.

קרא עוד

ספינה ביפידה – רשלנות רפואית באי איתורו של מום מולד

אבחונו של מום ספינה ביפידה ניתן לעיתים לגילוי בבדיקות שנערכות במהלך ההיריון, כגון בדיקת חלבון עוברי שרמות גבוהות מעבר לנורמה של חלבון זה יכולות להעיד על קיומו של המום, ובדיקת סקירת מערכות. כאשר מאובחן כי העובר סובל מהצורה הקשה של פגם זה, ברוב המקרים מחליטים ההורים על הפסקת ההיריון באופן יזום. לכן, קיימת חשיבות רבה לביצוע מעקב ההיריון כנדרש ומוטלת חובה על הצוות הרפואי המטפל להפנות את האישה ההרה לביצוע הבדיקות הדרושות, ובמידה ומאובחן מום זה מוטלת חובה להעביר את כלל המידע הקשור לעניין לידיעתה של האישה ההרה על מנת שתוכל לקבל החלטה מושכלת לגבי רצונה בהמשך ההיריון או בסיומו.

קרא עוד

האם לידת ילד עם שיתוק מוחין (Cerebral Palsy)מהווה עילה לתביעת רשלנות רפואית?

שיתוק מוחין או שיתוק מוחי (Cerebral Palsy) מוגדר כקבוצת ליקויים בהתפתחות התנועה והיציבה המיוחסת להפרעה לא פרוגרסיבית (שאינו מחמיר עם הזמן) המופיעה במוח המתפתח של העובר והתינוק וגורמת למגבלות בפעילות. לליקויים המוטוריים בשיתוק מוחי מתלוות בדרך כלל גם הפרעות חושיות, קוגנטיביות, תקשורתיות, תפיסתיות ו/או התנהגותיות ו/או הפרעות אפילפטיות. שיתוק מוחין איננה הפרעה או מחלה בודדת, אלא שם קיבוצי למספר ליקויים שנגרמים במהלך ההיריון, בעת הלידה או לאחריה. ממוצע הלוקים מהפרעה זו הוא 3.5 מתוך 1000 לידות בממוצע כשרמת התפוצה הגבוהה ביותר היא אצל תינוקות זכרים. במידה וילדכם סובל משיתוק מוחין, מומלץ לבחון האם לקות זו נגרמה כתוצאה מרשלנות רפואית של הצוות הרפואי שטיפל בכם במהלך ההיריון, בעת ולאחר הלידה.

קרא עוד

שיתוק על שם ארב (Erb’s Palsy) – רשלנות רפואית בלידה

שיתוק על שם ארב (Erb’s palsy) נגרם במרבית המקרים נוכח מספר גורמי סיכון אפשריים כשגורם הסיכון השכיח מתייחס למשקלו ו/או מימדיו של היילוד, הגדולים באופן שלא מתאפשר מעברו החופשי בתעלת הלידה. מצב זה בו היילוד תקוע בתעלת הלידה מחייב במרבית המקרים שימוש בכוח מצד הצוות המיילד, כשבמבחן התוצאה השימוש בכוח גורם לפגיעה בכתפיו וחוליות עמוד השדרה הצווארי של היילוד נוכח הלחץ הרב שמופעל עליהם בעצם ביצוע המשיכה.

קרא עוד