שבץ מוחי או אירוע מוחי (באנגלית: CVA), הוא תהליך מהיר בו יש אובדן פונקציות תפקודיות במוח כתוצאה מהפרעה באספקת הדם למוח. הפגיעה באספקת הדם למוח נגרמת כתוצאה מסתימת כלי דם במוח על ידי קריש דם, שמונע את זרימת הדם ופוגע באחד האזורים במוח אשר אחראי על תפקודים שונים.
שבץ הוא אירוע חירום רפואי ויכול לגרום לנזק נוירולוגי קבוע, לסיבוכים ולמוות. הוא הגורם העיקרי לנכות אצל מבוגרים בעולם המערבי, והסיבה השנייה למוות ברחבי העולם. גורמי הסיכון לשבץ כוללים גיל מבוגר, יתר לחץ דם, אירוע קודם של שבץ או אירוע איסכמי זמני, סוכרת, כולסטרול גבוה, עישון סיגריות, פרפור עליות ועוד. מבין גורמי סיכון אלו, נמצא כי יתר לחץ דם הוא גורם הסיכון העיקרי לקרות אירוע זה.
סימנים קליניים לשבץ מתחילים באופן פתאומי, בדרך כלל תוך שניות עד דקות, ובמרבית המקרים אינם מתקדמים. התסמינים קשורים לאזור אשר נפגע במוח. ככל שהאזור הפגוע במוח גדול יותר, כך פונקציות תפקודיות רבות יותר עלולות להיפגע. סוגים שונים של שבץ עלולים להביא לתסמינים נוספים – כך למשל, בשבץ הנגרם כתוצאה מדימום תוך מוחי, האזור הפגוע עלול ללחוץ על מבנים נוספים במוח. התסמינים האופייניים המידיים יכולים לכלול תופעות של עיקום פתאומי של הפה, קושי בדיבור, ערפול בעין אחת, הרגשת נימול במחצית הגוף, יד אחת שפתאום אינה כותבת ותסמינים נוספים ואחרים כמו עיוורון, חולשת איברים ושרירים, סחרחורות, ראייה כפולה, חולשה כללית, אובדן תחושות, אובדן חלקי של שמיעה, דיבור לא ברור, קושי בחשיבה, תנועות לא רגילות, איבוד שליטה על שלפוחית השתן, העדר שיווי משקל עד כדי נפילה, התעלפות ועוד.
ניתן למנוע שבץ מוחי על ידי טיפול נכון וקפדני בגורמי הסיכון ותשומת לב ל”אותות אזהרה”, שהינם למעשה אירוע מוחי קטן, שמנבא אירוע מוחי גדול שעתיד להתפתח. לאורך השנים הוצעו טכניקות שונות לזיהוי מהיר של שבץ. במחקרים עדכניים נבדק עד כמה ממצאים בבדיקה גופנית אכן אישרו כי מדובר בשבץ. נמצא כי חולשת פנים פתאומית, חולשה בגפה המביאה לצניחתה לאחר הרמתה, ודיבור לא ברור הינם התסמינים העיקריים העומדים בקורלציה לאבחנה נכונה של שבץ. באופן כללי, קיימת חשיבות מהותית לגורם הזמן, דהיינו מתי החלו התסמינים להופיע, היות ולגורם זה יש השפעה עיקרית על הטיפול התרופתי הניתן לחולה והפרוגנוזה הצפויה. במידה והחולה קם בבוקר עם תסמינים של שבץ, יש לבדוק האם קם גם באמצע הלילה ובאיזו שעה, והאם נצפו תסמיני שבץ באמצע הלילה, כדרך להעריך את משך הזמן בו התרחש האירוע כולו. אבחנה של שבץ נעשית על ידי מספר דרכים: בדיקה נוירולוגית, הדמיה על ידי CT (לרוב ללא חומר ניגוד) או MRI, אולטראסאונד דופלר, או ארטריוגרפיה. האבחנה של שבץ היא בעיקרה אבחנה קלינית, המבוססת על תלונות המטופל, תוך היעזרות באמצעי ההדמיה האמורים, אשר מסייעים בקביעת סוג הפגיעה שגרמה לשבץ.
כיום, קיימים מגוון טיפולים משולבים לטיפול באירוע של שבץ מוחי הכוללים, בין השאר, טיפול תרופתי והתערבויות ניתוחיות לרבות צינטור, כשכמובן לאספקט המניעתי של שינוי באורחות חיים קיימת חשיבות בהקטנת הסיכון להופעת אירוע מוחי אצל אנשים הנמצאים בקבוצת סיכון ללקות באירוע שכזה.
מכל האמור לעיל, אנו למדים כי קיימת חשיבות רבה לאיתור אותם תסמינים הצופים פני עתיד ויכולים להעיד על הופעתו האפשרית של אירוע מוחי גדול העלול לגרום לפגיעה בלתי הפיכה אצל המטופל, וכנגזרת מכך לפגיעה באיכות חייו וחיי משפחתו לרבות עלויות כספיות גבוהות הכרוכות בטיפול.
תביעות רבות מוגשות בגין איחור באבחון אירוע מוחי ולכן, במידה וקיימת סבירות כי אירע איחור באבחון, מומלץ לפנות לעו”ד רשלנות רפואית על מנת שיבדוק האם אכן מדובר באיחור באבחון, כאמור. תביעות רשלנות רפואית בתחום זה מזכות במרבית המקרים בפיצוי כספי של מאות אלפי שקלים.
לתאום פגישת ייעוץ עם עו”ד אילן זריהן, ללא כל התחייבות. צור קשר: לחץ כאן
ניתן לקרוא גם:
רשלנות רפואית באבחון אירוע מוחי בשל מינון יתר של קומדין
רשלנות רפואית באבחון דימום תת עכבישי כתוצאה מהתפרצות מפרצת מוחית