רשלנות רפואית באי מניעת לידה מוקדמת – אימתי?

בהתבסס על נייר העמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה, לידה מוקדמת הינה הסיבה המובילה לתמותה ותחלואה של יילודים ואחת הסיבות השכיחות לאשפוז ביחידות לרפואת האם והעובר.

האבחנה של לידה מוקדמת מבוססת על הנתונים הבאים:

1. גיל היריון לפני שבוע 37.

2. התכווצויות רחמיות סדירות הגורמות לפחות לאחד מהשינויים הבאים:  א. דינמיקה צווארית מתועדת, ב. מחיקת צוואר של 80% או קיצור צוואר באולטרסאונד לדני, 3. פתיחה צווארית של 2 ס”מ ויותר. פיברונקטין עוברי יכול לשמש ככלי עזר לשלילת האבחנה.

ניהול הטיפול בלידה מוקדמת:

1. בנוסף להערכה השגרתית יש לבצע ניטור עוברי רחמי, הערכה אולטרסאונדית ותרבית ל-GBS.

2. דיקור מי שפיר: בהתאם למידת החשד לזיהום תוך רחמי, ניתן לשקול דיקור מי שפיר לשלילת זיהום (בהתאם לגיל ההיריון ניתן גם לבדוק בשלות ריאתית)

3. טיפול בסטרואידים מומלץ בשבועות 24-34 להיריון – קורס אחד של סטרואידים הניתן בשבועות 24-34 בעל יעילות מוכחת להפחתת התמותה והתחלואה הניאונטלית.  בד”כ ניתן טיפול טוקוליטי לעצירת הלידה וזאת על מנת לאפשר דחיית הלידה ומתן סטרואידים לפרק זמן ארוך יותר לצורך השגת בשלות ראתית בכדי שאפשר יהיה למנוע או להקטין את התופעות הקליניות הקשורות ב-RDS, ומניעה של שטפי דם בחדרים או ברקמות המוח סביב החדרים. טיפול טוקוליטי בדרך כלל אינו נחוץ מעבר לשבוע 34 להיריון.

4. מומלץ טיפול אנטיביוטי למניעת זיהום ב-GBS בנשים עם לידה מוקדמת בלתי נמנעת.

ניהול הלידה המוקדמת מתבצע עפ”י קריטריונים מיילדותיים מקובלים כשלידה מוקדמת אינה מהווה הורייה לניתוח קיסרי.

רשלנות רפואית במניעת לידה מוקדמת יכולה לתת ביטויה עוד בשלב הבדיקה אצל הרופא השניוני, קרי אצל רופא הנשים שמבצע את מעקב ההיריון. כאשר האישה ההיריונית מגיע לרופא הנשים בקופת החולים עם תסמינים המעידים על לידה מוקדמת, כמתואר לעיל, אזי רופא הנשים  צריך ומחויב לאבחן את התסמינים על ידי בדיקה לדנית, ניטור עוברי רחמי והערכה אולטרסאונדית היה וקיים אצלו מכשיר אולטרסאונד זמין. עם זיהוי הסימנים המעידים על לידה מוקדמת מוטלת על רופא הנשים החובה לפנות את היולדת למרכז שלישוני על מנת שזה יבחן את האפשרות למתן טיפול טוקוליטי שידחה את מועד הלידה ויאפשר מתן סטרואידים לפרק זמן ארוך יותר לצורך השגת בשלות ריאתית אצל העובר ומניעה של שטפי דם בחדרים או ברקמות המוח סביב החדרים. ידוע כי לידה מוקדמת, בהעדר בשלות ריאתית, יכולה לגרום ללידת פג שיהיה חשוף להפסקות נשימה עד לכדי צורך בהנשמה והחייאה, כשקיים סיכוי שהפסקות נשימה אלה ו/או שטפי דם אפשריים ברקמות המוח יגרמו לנזק בלתי הפיך המאפיין את סיבוכי הפגות, דוגמת שיתוק מוחין.

לאור האמור לעיל, במידה וילדכם נולד ונפגע כתוצאה מסיבוכי הפגות המאפיינים לידה מוקדמת, מומלץ לבחון האם לא הייתה רשלנות בניהול הלידה המוקדמת לרבות מניעתה.  היה וקיים חשד, ולו הקלוש, לקיומה של רשלנות רפואית שגרמה להיוולדו של ילדכם בטרם עת כשבגין רשלנות רפואית זו הוא ניזוק באופן בלתי הפיך, מומלץ לפנות בהקדם להתייעצות עם עורך דין רשלנות רפואית, הבקיא בתחום זה, על מנת שיבצע את הבירור הדרוש עם מומחים רפואיים רלוונטיים ויבחן מולם האם קיימת עילה לתביעה בגין כך. תביעות בעילת רשלנות רפואית בתחום זה מזכות במרבית המקרים בפיצוי כספי גבוה, שיכול לסייע בהטבת שגרת חייו של הסובל מנזקי הפגות ומשפחתו.

לתאום פגישת ייעוץ עם עו”ד אילן זריהן, ללא כל התחייבות. צור קשר: לחץ כאן

ניתן לקרוא גם:

רשלנות רפואית בלידה גרמה לשיתוק מוחין – תיאור פסק דין

רשלנות רפואית בלידה – תשניק סב לידתי

תפקיד המוניטור בתביעות רשלנות רפואית בלידה