ניטור עוברי רשלני בתביעת רשלנות רפואית, אימתי?

המוניטור הינו מכשיר המורכב משני מתמרים אשר מניחים על בטן היולדת ובאמצעותו ניתן לתעד את דופק לב העובר ואת קצב ועוצמת הצירים. המוניטור העוברי הינו בגדר אמצעי המעקב העיקרי אחר מצב העובר והתפתחות מהלך הלידה ולכן קיימת חשיבות רבה בביצוע הניטור באופן מקצועי ואיכותי על ידי הצוות הרפואי והסיעודי המטפל.  אי ביצוע ניטור עוברי או ביצוע ניטור עוברי רשלני לרבות פענוח רשלני של תדפיסי הניטור העוברי עלול לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בעובר עד מוות ואף להוות עילת תביעה ברשלנות רפואית אפשרית.

להלן הרכיבים העיקריים אותם ניתן להעריך באמצעות המוניטור והנותנים אינדיקציה לגבי מצב העובר והתפתחות מהלך הלידה ואותם ראוי לשקלל, בין שאר הנדבכים, במהלך ביסוסה של עילת רשלנות רפואית בלידה, היה ושינוי בממצאי רכיבים אלה לא זוהה במועד וגרם לנזק בלתי הפיך בגין כך:

  1. קצב בסיס: כאשר הוא גבוה מ- 160 (טכיקרדיה) או נמוך מ- 120 (ברדיקרדיה) הדבר יכול להצביע על הפרעה בחימצון.
  2. וריאביליות: התרגום המילולי של מונח זה הוא “גיוון” או “שונות”. ירידה בוריאביליות היא הסימן הבודד המשמעותי ביותר להפרעה בחימצון העובר. הוריאביליות יכולה להיות קצרת טווח וארוכת טווח: וריאביליות קצרת טווח נמדדת בשינוי בקצב הלב בין פעימה לפעימה. אצל עובר שמצבו תקין יש באופן רגיל שינוי בקצב הלב בטווח שבין 6 ל- 25 כאשר השינוי הינו 5 פעימות לדקה ומטה, הדבר מוגדר כירידה בוריאביליות והוא יכול להצביע על מצוקה עוברית. וריאביליות ארוכת טווח מתייחסת למספר מחזורי השינוי בקצב במשך דקה. הוריאביליות בקצב הלב מעידה על תפקוד תקין של מערכת העצבים האוטונומית הנתונה תחת השפעת המערכת הסימפטטית (הגברת הקצב) והפרא-סימפטטית (הפחתת הקצב). הפחתה בוריאביליות עקב פגיעה בחמצון מעידה על חמצת.
  3. האטות: מרכיב נוסף בהערכת תרשים דופק העובר הוא האטות. האטות מאוחרות הן האטות שמופיעות בעקבות צירים, ועלולות להצביע על פגיעה בחמצון העובר. החמצת המתפתחת בעקבות ציר משפיעה ישירות על לב העובר וגורמת להאטה בדופק. יחד עם זאת, האטות מאוחרות יכולות להופיע בעקבות שינויי לחץ דם וללא כל פגיעה בחמצון העוברי. האטות משתנות, שהן האטות המופיעות ללא קשר לצירים יכולות להופיע בעקבות לחץ זמני על חבל הטבור והן נחשבות לכאלו שאינן מצביעות על פגיעה בחמצון, למעט האטות משתנות חמורות (האטה ממושכת ועמוקה) המתמידות זמן רב.
  4. האצות: מדובר בעליה זמנית בדופק לב העובר ל- 15 שניות ב- 15+ פעימות לדקה. ההאצות קשורות לתנועות העובר והן מעידות על תגובה תקינה של העובר. במצב של תשניק ממושך לא תופענה האצות בניטור.

בסיכום דבר, קיימת חשיבות רבה בביצוע ניטור עוברי באופן מקצועי תוך שימת לב לכל שינוי בממצאי הניטור היכולים להעיד על התפתחות פתולוגית של מהלך הלידה ו/או פגיעה בלתי הפיכה עד מוות של העובר. במידה וילדכם נולד עם פגיעה בלתי הפיכה דוגמת שיתוק מוחין, מומלץ לבחון האם לא הייתה רשלנות בניהול הלידה לרבות בביצוע הניטור היה ואכן בוצע.  היה וקיים חשד, ולו הקלוש, לקיומה של רשלנות רפואית שגרמה להיוולדו של ילדכם עם נזק בלתי הפיך, מומלץ לפנות בהקדם להתייעצות עם עורך דין רשלנות רפואית, הבקיא בתחום זה, על מנת שיבצע את הבירור הדרוש עם מומחים רפואיים רלוונטיים ויבחן מולם האם קיימת עילה לתביעה בגין כך.

לתאום פגישת ייעוץ עם עו”ד אילן זריהן, ללא כל התחייבות. צור קשר: לחץ כאן

ניתן לקרוא גם:

רשלנות רפואית באי מניעת לידה מוקדמת

תשניק בלידה – אימתי הינו בגדר רשלנות רפואית בלידה