ראשי נזק בתביעות רשלנות רפואית

ראשי נזק בתביעות רשלנות רפואית מגלמים בכללותם את אפיקי הפיצוי הנתבעים בכתב התביעה. ראשי הנזק מביאים לידי ביטוי את השלכות הרשלנות הרפואית שחווה נשוא התביעה. ראשי נזק בתביעות רשלנות רפואית מחולקים לראשי נזק ממוניים ובלתי ממוניים. להלן, על קצה המזלג, ראשי הנזק העיקריים הנתבעים בתביעות רשלנות רפואית:

  1. הפסדי שכר בעבר – ראש נזק ממוני. בראש נזק זה סוגיית השכר החודשי של נשוא הרשלנות הרפואית מהווה פרמטר מהותי המשפיע על גובה הפיצוי. בראש נזק זה גם אם שני אנשים נחשפו לאותה רשלנות רפואית וחוו את אותם מכאובים ונזקים, הרי שלא בהכרח הפיצוי בראש נזק זה יהיה זהה משמע, לגובה השכר החודשי קיימת השפעה מהותית על גובה הפיצוי. לצורך ההמחשה:  עובד הייטק המשתכר שכר חודשי בגובה 20,000 ₪ למול עובד בסופרמרקט במשרה חלקית המשתכר 4,000 ₪, שניהם נעדרו כחצי שנה מעבודתם, הרי שנקודת הפתיחה בחישוב תהיה 20,000 ₪ ו-4,000 ₪ בהתאמה, למרות כאמור שחוו את אותה רשלנות רפואית, אותם נזקים ואותו משך היעדרות מעבודה.
  2. הפסדי שכר בעתיד – ראש נזק ממוני. תחשיב המשקלל, בדרך כלל, את מכפלת גובה ההכנסה החודשית באחוזי הנכות התפקודית כפול מספר החודשים עד גיל פרישה.
  3. הפסדי השתכרות בשנים האבודות – ראש נזק ממוני. בראש נזק זה היה וקוצרו חייו באופן מלא או חלקי, יהיה נשוא התביעה או עזבונו זכאי לפיצוי בגין אובדן יכולת ההשתכרות באותן שנים שצפוי היה להשתכר מעמלו, אלמלא מעשה הרשלנות. הלכת אטינגר שניתנה בשנת  2004 הייתה ההלכה התקדימית שקבעה את השינוי בגישת בתי המשפט לעניין זה.
  4. עזרת הזולת, סיעוד והוצאות צד ג’ – ראש נזק ממוני. עסקינן בהחזר הוצאות עבור עזרה במשק הבית, זאת בהנחה שמצבו הרפואי והתפקודי של נשוא הרשלנות אינו מאפשר לו להתנהל באופן עצמאי. לעניין הסתייעות בעזרה של עובד זר ו/או מטפל קבע בית המשפט בהלכת אקסלרוד רף תשלום ממוצע למטפל סיעודי בגובה של כ-13,000 ₪. כהערת אגב יצוין כי קיימת שונות בעלות העסקת עובד זר למול העסקת מטפל ישראלי.
  5. הוצאות ניידות – ראש נזק ממוני. הוצאות עבור ניידות לרבות התאמת רכב נכה ואביזרים.
  6. הוצאות בגין התאמת דיור, שיקום, כביסה וכו’ – ראש נזק זה מתייחס בעיקר למקרים הקשים ביותר בהם נצפית נכות רפואית/תפקודית של 100%, כמו למשל במקרים של שיתוק מוחין. המדובר בהוצאות הכרוכות בשינוי מקום מגורים, התאמת דיור לצרכי הנכה לדוגמא בהיבט של מיזוג, רוחב מפתני דלתות בבית, מעלית, הוצאות קיום שגרת חייו של הנכה, הוצאות כביסה, טיטולים, ביגוד וכו’.
  7. הוצאות רפואיות – ראש נזק ממוני. כשמן כן הן, הוצאות שהוצאו בעבר ושיוצאו בעתיד בעבור שירותים רפואיים, טיפולים ייעודיים, אשפוזים, ניתוחים, תרופות וכו’. הוצאות אלה בדרך כלל אינן נכללות בסל הבריאות.
  8. כאב וסבל – ראש נזק לא ממוני. סכום הנפסק על ידי בית המשפט ונתון לשיקול דעתו בשים לב להיקף הנזק שנגרם והשפעתו על שגרת חייו של נשוא הרשלנות, גילו של נשוא הרשלנות ומידת הצער שנגרמה לו.
  9. פגיעה באוטונומיה –  ראש נזק לא ממוני. ראש נזק זה קיים בתביעות רשלנות רפואית בלבד ואינו תלוי בקיומו של נזק. זהו פיצוי נפרד, עצמאי ונוסף בגין הפגיעה הגסה באוטונומיה של נשוא הרשלנות על גופו. ראש נזק זה הינו פיצוי לא ממוני הניתן בגין שלילת חופש הבחירה של הנפגע והפגיעה בכבוד האדם שבו.
  10. אבדן סיכויי החלמה – ראש נזק לא ממוני. בית המשפט קבע בפסיקותיו כי גם מסיכויי החלמה מזעריים אין להתעלם וגובה הפיצוי יהיה כגובה אחוז סיכויי ההחלמה.
  11. פיצויים עונשיים – פיצוי הניתן על מנת להעניש, ללא תלות בנזק. ראש נזק זה אינו נפוץ בפסיקת בתי המשפט במדינת ישראל ועל מנת לזכות בו יהיה צורך להוכיח כוונת זדון מצידו של המזיק.