בצעד יוצא דופן השחקנית אנג’לינה ג’ולי חשפה שעברה הליך של כריתת שד כפולה, לאחר שהתברר לה שהיא נושאת את הגן שמגדיל את הסיכוי לחלות בסרטן. בעצם ביצוע הכריתה הכפולה הורידה השחקנית את סיכוייה לפתח סרטן מ-87 אחוזים לכדי 5 אחוזים. אין ספק שצעד יוצא דופן זה עורר תהודה רבה נוכח הגישה המניעתית בה נקטה השחקנית הידועה והגביר את המודעות של הנשים לסוגיה הרת גורל זו. .

סרטן השד הוא המחלה הממארת השכיחה ביותר בקרב נשים בעולם המערבי. המחלה שכיחה בעיקר בנשים מעל גיל 45. רובן של הנשים המאובחנות בסרטן השד אינן משתייכות לקבוצת סיכון מובהקת עם זאת, נמצאו מספר קבוצות סיכון שמגבירות באופן משמעותי את השכיחות לסרטן השד:

1. רקע משפחתי גנטי – נשים הנושאות פגם גנטי בגנים המקודדים לחלבון BRCA1 או BRCA2 הן בעלות סיכון של 85% לחלות בימי חייהן בסרטן השד או השחלה.
2. עישון מעלה את הסיכון ללקות בסרטן השד.
3. השמנת יתר.
4.  חשיפה לאסטרוגן.
5.  אי כניסה להיריון עד גיל 30, הריונות מועטים ואי-הנקה.
6. נטילת גלולות למניעת היריון (בייחוד גלולת המכילות כמות גדולה של אסטרוגן).
7. טיפול הורמונלי חליפי (HRT) לאחר גיל האל-וסת.

סרטן השד עלול  לשלוח גרורות לאיברים מרוחקים ולכן לגילוי המוקדם ולרפואה המונעת יש תפקיד חשוב בטיפול ובמניעת תמותה מהמחלה. הסימנים הראשונים למחלה מתגלים לרוב בבדיקת ממוגרפיה שלאחריה, היה ומתגלה נגע, הוא נשלח לביופסיה על מנת לזהות את השלב בו נמצא המהלך הסרטני. מעבר לבדיקות הדמיה קיימת חשיבות, בפרט לנשים השייכות לקבוצת סיכון, לבצע בדיקת שדיים עצמית לרבות בדיקה עיתית אצל הרופא המטפל.

סרטן השד עלול “להתפספס” וגילוי מאוחר עלול לטמון בחובו סיכויי תמותה גבוהים ולכן, במצבים בהם מתגלה הגידול בשלב מאוחר בו סיכויי ההישרדות וההחלמה נמוכים, עולה התהייה האם הייתה רשלנות רפואית באבחון סרטן השד מצידו של הרופא המטפל. בנוסף, עולה השאלה, האם הרשלנות הייתה מלווה בפגיעה באוטונומיה  של האישה מעצם העובדה שהאישה לא קיבלה מידע אודות הסיכון שלה לחלות במחלה ואודות הבדיקות אותן היא אמורה לעבור – אי קבלת המידע פגע בחופש הבחירה של האישה ולכן שיקול דעתה ויכולתה לבחור את הטיפול שימנע את הגילוי המאוחר נפגעו משמעותית.

פסק דין בגין רשלנות רפואית באבחון סרטן השד ניתן בערכאת המחוזי בירושלים ת.א. 8155/06 צופיה אלפי ז”ל נ’ קופת חולים מאוחדת במסגרתו גב’ צופיה התלוננה בפני הרופא המטפל, במהלך הריונה, על קיומו של גוש בשד השמאלי שלה. הרופא לא טרח להתייחס ברצינות לתלונה לרבות לא הפנה אותה לבדיקות אבחון רלוונטיות ופטר את גב’ צופיה בכך שעסקינן בגוש חלב הנובע מהמהלך ההיריוני בו היא נמצאת. גם לאחר הלידה המשיכה להתלונן ולא זכתה לטיפול והבירור המקצועי אותו היו צריכים לבצע בעניינה. כעבור זמן מה גב’ צופיה עברה ביופסיה בבית החולים אלא שהאיחור המשמעותי בטיפול ובבירור גרמו לכדי זה שהגידול נתגלה בשלב גרורתי מתקדם, חסר סיכויי טיפול והחלמה. כעבור זמן מה נפטרה גב’ צופיה בהותירה אחריה ילדים קטנים ובעל. בית המשפט קיבל את התביעה וקבע כי התלונות של גב’ צופיה חייבו בירור מקצועי שלא נעשה בעניינה ובגין כך אובחנה באיחור תוך פגיעה קשה בסיכויי החלמתה ממחלה זו, עד לכדי פטירתה בטרם עת. בית המשפט פסק לעיזבונה של האישה סכום של כ– 1,300,000 ₪ בגין ראשי נזק שונים ובכללם כאב וסבל, קיצור משמעותי בתוחלת חייה והפסדי שכר.

להתייעצות אודת קיומה האפשרי של רשלנות רפואית באבחון סרטן השד הינך מוזמנת ליצור קשר עם עו”ד אילן זריהן, 050-9250478 או השאירי בפרטייך בתיבת צור קשר: לחצי כאן

לקריאה נוספת:

רשלנות רפואית באבחון סרטן צוואר הרחם

רשלנות רפואית באבחון סרטן ופרקטיקת הרופא הסביר