רשלנות רפואית בהיריון על רקע אי אבחון תסמונות גנטיות

אי אבחון תסמונות גנטיות

תביעות רשלנות רפואית בהיריון על רקע אי אבחון תסמונות גנטיות מושתתות בעיקר על עילה הנקראת “הולדה בעוולה”, עילה לפיה רשלנות רפואית גרמה ללידת תינוק הסובל ממום ועצם לידתו ככזה מקנה להוריו את הזכות לתבוע על רקע אי אבחון המום.

חלק ניכר מהמומים על רקע גנטי ניתנים לזיהוי ואבחון באמצעות ייעוץ והפניה לבירור גנטי לפני ההיריון, במהלכו ולקראת היריון נוסף. מטרת הייעוץ הגנטי הינה להעריך את הסיכון למחלה גנטית קשה אצל העובר ולקבוע את רמת הסיכון הכרוכה בהמשך המהלך ההיריוני עד לידה.

אגב התפתחות הטכנולוגיה בתחום הגנטיקה ניתן, כיום, לאבחן חלק ניכר מהתסמונות הגנטיות וזאת באמצעות בדיקות סקר ייעודיות לכך. נקודת המוצא היא שככל שהמום קשה יותר אזי, נטיית הוועדות להפסקת היריון תהיה להפסיק את ההיריון בשל אותו מום, אפילו גם בשלב בו מוגדר העובר כ”בר חיות”.

בירור גנטי נעשה על ידי איסוף נתונים ובדיקות סקר שהן בדרך כלל בדיקות דם. משרד הבריאות הגדיר בדיקות גנטיות המומלצות למרבית האוכלוסייה לרבות הגדיר בדיקות המומלצות לביצוע על פי מוצא ההורים ועצם היותם בקבוצת סיכון. בדיקות סקר אלה נמצאות בסל הבריאות ללא תשלום בעבור אוכלוסייה בסיכון, כשלגבי בדיקות מחוץ לסל, חלק מקופות החולים מסייעות בסבסוד חלקי של בדיקות אלה.

כאשר מזוהה בעיה בטרם ההיריון ו/או במהלך מעקב ההיריון, קיימת חשיבות רבה בהפניית בני הזוג לבירור גנטי תוך עדכונם כי קיימות בדיקות אבחון שכאלה לרבות עדכונם ברמת הסיכון בו, הם ועוברם, נמצאים כך שיוכלו לקבל החלטה מושכלת ומדעת בנסיבות עניינם, האם להיכנס להיריון ו/או האם להפסיק את ההיריון באיבו – ההנחה היא שברגע שבני הזוג יקבלו מידע לפיו קיים חשש לפגם גנטי בעוברם ו/או כי הם נמצאים ברמת סיכון גבוהה ללידת תינוק עם מום שכזה  אזי, יחליטו שלא להיכנס להיריון או יחליטו להפסיק את המהלך ההריוני בו נמצאים.

בדרך כלל ההפניה לייעוץ גנטי היא פועל יוצא של קיום מחלה גנטית במשפחת בני הזוג, תוצאות בדיקות מעבדה או הדמיה חריגות ו/או מצב רפואי בהורים הקשור בעליית הסיכון למום/תסמונת גנטית בעובר/תינוק – נוכח ההשלכות החמורות בעצם לידת תינוק עם מום על רקע תסמונת גנטית קיימת חשיבות רבה בביצוע המעקב כהלכתו, תוך שיתוף ההורים בממצאים לרבות בהמלצה, הלא פשוטה, של להפסיק את ההיריון.

באילו מקרים ניתן לתבוע בגין רשלנות רפואית

תביעות רשלנות רפואית בהריון על רקע אי אבחון תסמונות גנטיות נדונות בבתי המשפט בעילה של “הולדה בעוולה” כשבית המשפט פוסק כי נתקיימה עילת הרשלנות הרפואית היה ו:

  • ההורים לא הופנו על ידי הרופא המטפל לייעוץ/בירור גנטי לפני ההיריון או במהלכו או לקראת היריון נוסף
  • ממצאי הבדיקות הגנטיות פוענחו באופן שגוי
  • פיגור בגדילה תוך רחמית, היכולה להוות סמן לקיום מום/תסמונת גנטית, לא אובחנה
  • בני הזוג לא הופנו לבדיקות הגנטיות הדרושות בטרם ו/או במהלך ההיריון
  • אי מתן הסברים ומידע רלוונטיים להורים עם אבחונם כנמצאים בקבוצת סיכון ללידת תינוק עם מום/תסמונת גנטית
  • אי מתן הסברים ומידע רלוונטיים להורים עם גילוי חשש לפגם גנטי בעובר ו/או המלצה על הפסקת הריון
  • גרימת נזק במהלך ביצוע בדיקות המצריכות הליך פולשני (כגון דיקור מי שפיר וסיסי שלייה).
  • רשלנות בפענוח תוצאות הבדיקות או התייחסות לקויה לממצאים
  • אי אבחון הריון בסיכון

ראוי לציין כי, ככלל, בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, תביעות בעילה של “הולדה בעוולה” ניתנות להגשה על ידי ההורים עד לא יאוחר מחלוף 7 שנים ממועד הלידה. יובהר, עילת התביעה היא של ההורים ולא של היילוד.

בסיכום דבר, בנסיבות בהן עולה חשד לקיום רשלנות רפואית בהריון על רקע אי אבחון תסמונות גנטיות מומלץ לפנות לייעוץ אצל עורך דין רשלנות רפואית הבקיא בתחום מורכב זה.

לקריאה נוספת:

איחור באבחון תסמונת דאון נוכח מעקב היריון רשלני

רשלנות רפואית עקב אי אבחון תסמונת איקס שביר

רשלנות רפואית בלידה – תרחישים אפשריים