רשלנות רפואית בלידה עלולה לקרות בטרם הלידה, במהלכה ואף לאחריה. לידה הנה הליך האמור להסתיים ביציאתם של חיים חדשים לאוויר העולם, כשבדרך כלל הליכים מסוג זה מסתיימים באושר ובבריאות שלמה ליילוד ולאמו. אולם, לעתים, קורים מצבים הגורמים לכך שהליך זה מסתבך ומסתיים בצער רב תוך גרימת נזקים קשים ליילוד ובחלק מהמקרים גם לאם.
להלן מספר תרחישים אפשריים היכולים לקרות לפני, במהלך ןאף לאחר הלידה הלידה והיכולים להיות בגדר רשלנות רפואית בלידה:
אי מניעת לידה מוקדמת ואי זיהוי בזמן של סימנים המתריעים על אפשרות זו. כידוע, לידה מוקדמת עלולה להביא לכדי כך שהיילוד נולד כאשר מערכות גופו טרם בשלו דיו ולכן הדבר עלול לגרום לנזקים קשים נלווים עקב העדר בשלות זו.
הפרקטיקה הנהוגה לזיהוי סימני לידה מוקדמת כוללים חיבור האישה ההרה למוניטור לבחינת הפעילות הרחמית וניטור פעימות לב העובר, ביצוע אולטרסאונד, ביצוע בדיקה וגינלית ובדיקת התקצרות/מחיקת צוואר הרחם.
במידה ומתגלים סימני לידה מוקדמת אזי נוטים לייתן טיפול טוקוליטי (מעכב צירים) וכן טיפול בסטרואידים לצורך זירוז הבשלת מערכות העובר, בטרם יציאתו לאוויר העולם כאשר אי נקיטת פעולות מסוג זה יכולה להיות בגדר רשלנות רפואית בלידה המחייבת בחינה מעמיקה.
לקריאה נוספת: אי מניעת לידה מוקדמת
אי זיהוי מקרים פתולוגיים העלולים לגרום למצוקה עוברית אפשרית וללידה מוקדמת, מקרים דוגמת: היפרדות שילייה העלולה לפגוע במעבר החמצן והדם לעובר ועקב כך לגרום למצוקה עוברית העלולה להסתיים בנזק בלתי הפיך עד שיתוק מוחין ואפילו מוות.
אי זיהוי מצוקה עוברית בטרם ו/או במהלך הלידה, על רקע אי ביצוע ניטור רחמי ועוברי ו/או על רקע טעות בפענוח תוצאות הניטור ואי זיהוי האטות בדופק העובר ו/או קיומם של האצות דופק מספיקות. כאשר המצוקה העוברית לא מזוהה בזמן ולא מתבצעת הלידה, אם בניתוח קיסרי או באמצעות מכשירים (ואקום או מלקחיים), אזי הדבר עלול להוות פוטנציאל לנזק בלתי הפיך ליילוד, עד שיתוק מוחין, נוכח העדר חמצון לאורך זמן, כשהדבר בפני עצמו יכול לשמש בסיס לתביעת רשלנות רפואית בלידה הכרוכה בסכומי פיצוי גבוהים מאוד.
לקריאה נוספת: תשניק סב לידתי, אימתי? ו/או רשלנות רפואית בלידה גרמה לשיתוק מוחין ו/או לידה מכשירנית, ואקום ומלקחיים, אימתי?
שיתוק ארב (erb’s palsy) – אחת הבעיות הטמונות בלידה נובעת מקושי בחילוץ היילוד על רקע גודלו. כאשר כתפי היילוד נתקעות בתעלת הלידה הרי שיש צורך לחלצו על ידי שימוש בכוח מצד הצוות המיילד. לעיתים שימוש בכוח ואי חיזוי של אותם סימנים המעידים על גודלו של היילוד, עלולים לגרום לכך שכתוצאה מהלחץ הפיזי והמשיכה, הכתפיים וחוליות עמוד השדרה הצווארי נפגעים ונגרם ליילוד נזק עצבי בזרוע אשר עלול לגרום לשיתוק יד היילוד לכל ימי חייו ונכות קשה שנקרית שיתוק ארב (erb’s palsy).
לכן, במקרים מסוג זה יש לנקוט בגישה לפיה, מבעוד מועד יש לזהות את משקלו של העובר ולהיערך בהתאם לביצוע הלידה – יש לבצע הערכת משקל הן במהלך ההיריון והן במועד קבלת האישה ללידה, ובמידה שמתגלה כי העובר גדול, ובמיוחד אם מצטרפות לכך נסיבות נוספות כגון סוכרת היריון, השמנת יתר של האישה ההרה, לידה של יילודים גדולים בעבר והיריון שנמשך מעל 41 שבועות, יש לשקול יילוד באמצעות ניתוח קיסרי תוך מתן הסבר לאישה ההרה בדבר הסיכונים והסיכויים הכרוכים במצב שבו היא נמצאת.
לקריאה נוספת: מהו שיתוק ארב וכיצד ניתן לחזותו?
לאחר הלידה, במיוחד כשעסקינן בלידת פג שמערכות גופו טרם בשלו דיו, היילוד עלול להיחשף למחלות העלולות לגרום לו נזקים בלתי הפיכים, מחלות דוגמת דלקת קרום המוח וכו’. לכן, יש להשגיח ואף לזהות סימנים חריגים בהתנהגותו של היילוד העלולים להתריע על אפשרות של חשיפה למחלות, שיש לטפל בהן מבעוד מועד.
בנוסף, עלול להיווצר מצב שלאחר הלידה הצוות הרפואי המיילד משאיר שאריות שילייה אצל האישה היולדת, משאיר פדים בגופה לאחר ניתוח קיסרי וכו’; לפיכך, לאחר הלידה קיימת חשיבות רבה בביצוע בדיקה מקיפה של האישה היולדת ושל היילוד על מנת לוודא כי מצבם אינו מחייב התערבות טיפולית כלשהי וכי לא נגרמים מקרים, דוגמת האמור, העלולים לגרום לנזקים קשים עד בלתי הפיכים.
רשלנות רפואית בלידה הינה מונח משפטי הטומן בחובו צורך בביצוע בחינה מקיפה נוכח מורכבותו. רשלנות רפואית בלידה מחייבת קיומם של שלושה נדבכים מרכזיים המעידים על קיומה של הרשלנות: 1. קיומה של חובת זהירות בטרם, במהלך ולאחר הלידה והפרתה על ידי הצוות הרפואי 2.
קיומו של נזק ליילוד ו/או לאם 3. קיומו של קשר סיבתי בין התרשלות הצוות הרפואי לבין הנזק שנגרם. כדי להוכיח קיומה של רשלנות רפואית יש להיעזר בחוות דעת של מומחים המצורפות לכתב התביעה. בדרך כלל נהוג לצרף חוות דעת של מומחה בתחום המיילדותי/גניקולוגי ובנוסף, חוות דעת של נוירולוג ילדים שתעיד על הקשר הסיבתי והיקף הנזק.
לעתים דרושות חוות דעת נוספות, זאת בהתאם לסוגי הנזק שנצפו אצל היילוד.הנושא מורכב מאוד ומחייב אינטגרציה של נתונים ומידע רב, ולכן מומלץ להסתייע בשירותיו של עורך דין רשלנות רפואית הבקיא ומנוסה בניהול תיקי רשלנות רפואית בלידה. לקריאה נוספת: מדריך תביעת רשלנות רפואית
להתייעצות נוספת הנך מוזמנת ליצור קשר עם עו”ד אילן זריהן ישירות 050-9250478 או להשאיר פרטייך בתיבת צור קשר ונחזור בהקדם.