בלוג

רשלנות רפואית בניתוח גב והרחבתו לביצוע ניתוח למינקטומיה

ת.א. 1501-98 (מחוזי חיפה) חכם יעל נגד כללית וד”ר ויסמן – לטענת התובעת, מצבה הקשה הוא תוצאה ישירה של הניתוח בגב שעברה ועצם ההחלטה על הרחבתו לביצוע למינקטומיה קרי, כריתה של החלק האחורי של החוליות הנקרא “למינה”. התובעת ציינה כי היא סובלת מאי יציבות עמוד השדרה שנגרמה לה בשל ההתערבות הניתוחית, ובעיקר בשל הניתוח המורחב שבוצע בה. לטענתה, מצבה הרפואי עובר לניתוח לא היה כזה שהצדיק את הפנייתה לניתוח, ועל הנתבעים היה להמשיך את הטיפול השמרני. עוד לטענתה, אף אם הייתה הצדקה לביצוע ניתוח, הרי שלא הייתה הצדקה להרחיבו מעבר לניתוח מצומצם לכריתת הדיסק הפרוץ בלבד. לפיכך, לטענתה, הנתבעים התרשלו בעצם ההפניה לניתוח, ובביצוע הלמינקטומיה הרחבה. עוד לטענתה, קיימת הצדקה להעברת נטל ההוכחה להיעדר התרשלות לכתפי הנתבעים שלא ניהלו רישומים נאותים. עוד טוענת התובעת כי היא לא נתנה הסכמה מדעת לניתוח ו/או להרחבתו. לטענתה, היא הסכימה לביצוע הניתוח המצומצם רק לאחר שהוסבר לה כי סיכויי ההצלחה גבוהים מאוד והיא לא הייתה מסכימה לניתוח אם הייתה מבינה את הסיכונים הכרוכים בו. מכל מקום, לטענתה, היא בוודאי לא נתנה הסכמתה לניתוח המורחב. לטענת התובעת, כתוצאה מהתרשלות הנתבעים היא הפכה מאישה עובדת המשתכרת למחייתה, אשר מדי פעם סבלה מכאבים, לאישה נכה שאינה מסוגלת לעבוד ונסמכת על עזרת הזולת לצורך תפקוד בחיי היום-יום. בנוסף, לטענתה נוכח מצבה, סובלת היא מנכות נפשית. התובעת צרפה לתביעתה חוות דעת רפואיות לפיהן הוערכו נכויותיה כדלקמן: נכות אורטופדית צמיתה בשיעור של 58% משוקלל, ונכות נפשית צמיתה בשיעור של 30%. התובעת עתרה לפיצוי בגין אובדן מלא של כושר השתכרות, עזרת צד ג’, הוצאות רפואיות ואביזרים להם היא זקוקה, ניידות, וכן כאב וסבל ופיצוי בגין פגיעה באוטונומיה. התובעת העמידה בסיכומיה את נזקיה על סך של 6,048,809 ₪. בפסק הדין שניתן נתקבלה התביעה ונפסק סכום כולל של 1,085,000 ₪.

קרא עוד

רשלנות רפואית בהריון – דילול עוברים

תביעת רשלנות רפואית בהריון ולידה כנגד המדינה וכנגד ביה”ח אלמקאסד במזרח ירושלים בגין פטירתם של ארבעת ילדיהם של התובעת, מיד לאחר לידתם. התובעים טענו, בין השאר, כי לא הועלתה בפניהם האפשרות לביצוע דילול עוברים וכי ביה”ח העסיק צוות רפואי ללא רישיון. בערכאת העליון נדחה הערעור שהוגש על ידי התובעים ונקבע כי במקרה דנן, חרף קביעה בדבר התרשלות מסוימת של ביה”ח, לא הוכח הקשר הסיבתי בין ההתרשלות לבין מותם של הפגים. אף קיומו של נזק ראייתי אינו מועיל, שכן גם במידה שהועבר הנטל מצד לצד – עמד ביה”ח והרופא הנתבע. על רקע ראשי הנזק שנתבעו והמשוכה בדמות סיכויי ההישרדות הנמוכים של הפגים – החליט בית המשפט העליון כי אין מקום להתערב בפסק דינו של ביהמ”ש המחוזי, שחייב את בית החולים בפיצוי בסך 150,000 ₪ בגין הפגיעה באוטונומיה.

קרא עוד

רשלנות רפואית בניתוח

תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית בניתוח אלקטיבי שהותיר את התובע נכה 100%. עיקר הדיון נסב בשאלת ההתרשלות בנוגע להחלטה על קיום הניתוח ובשאלת ההסכמה מדעת. בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה ופסק כי: שאלת מפתח היא מה היו האינדיקציות והשיקולים לביצוע הניתוח, והאם לאורם היה הכרח בביצועו, כפי שטוענים הנתבעים, או שמא היה מקום לנקוט בגישה חלופית לניתוח, דהיינו לטפל בשיטת הרדיו-כירורגיה או לבצע מעקב שמרני ולהמתין עם ביצוע הניתוח.

קרא עוד

תביעת רשלנות רפואית – מדריך מעשי

תביעות רשלנות רפואית הינן תביעות מורכבות האורכות, במרבית המקרים, פרקי זמן ממושכים עד שנים. מטופל אשר נפגע עקב טיפול רפואי רשלני שקיבל על ידי עוסק במקצוע רפואי ו/או פרא-רפואי, רשאי להגיש תביעת רשלנות רפואית בגין נזקי הגוף שנגרמו לו על רקע הטיפול הרשלני שקיבל. על מנת לזכות בתביעת רשלנות רפואית צריכים להתקיים מספר תנאים: האחד, קיומה של חובת זהירות; השני, הפרת חובת הזהירות; השלישי, קרות נזק; והרביעי, שהוא התנאי המהותי ביותר אותו צריך להוכיח הנפגע, הינו קיומו של קשר סיבתי בין הפרת חובת הזהירות של הגורם שנגדו נטענת טענת הרשלנות, לבין נזקי הגוף שנגרמו לו.

קרא עוד

אימתי הענקת טיפול רפואי בהיעדר הסכמה מדעת נופלת בגדרה של עוולת התקיפה

הסכמה מדעת לטיפול מבוססת על שקלול של חיוניות הטיפול וסיכויי הצלחתו, מצד אחד, עם תדירות הסיבוך האפשרי ומידת חומרתו, מצד אחר, כשבמאזן הסיכויים והסיכונים יש להתאים את אופן קבלת ההסכמה מדעת ליכולת ההבנה והתפיסה של המטופל העומד מול אותו מטפל. מתן טיפול רפואי בהעדר הסכמה מדעת יכול ליפול לגדרי פגיעה באוטונומיית המטופל עד לכדי הכרה כאילו בוצעה בו תקיפה, ולכן יש חשיבות רבה לוודא כי המטופל הסכים לטיפול הרפואי לאחר שהבין את המשמעויות הכרוכות בטיפול הרפואי שיקבל.

קרא עוד

מה לעשות בטרם תביעת תאונת דרכים?

אדם אשר נפגע בתאונת דרכים תוך נסיעה, נהיגה או הליכה ברגל זכאי לפיצויים עבור נזקי גוף ונפש וזאת על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל”ה 1975 (להלן:”חוק הפלת”ד”). אחד מההיבטים הייחודיים של חוק הפלת”ד הוא שקיימת אחריות מוחלטת בעת פגיעה בתאונת דרכים משמע, כל מי שנפגע זכאי לפיצוי ללא קשר למידת אשמתו בקרות התאונה. מה יש לעשות בטרם הגשת תביעה, היה ויש מקום לנקוט בהליך שכזה?

קרא עוד

רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים וטיפולים קוסמטיים

בעידן בו הבל החן והבל היופי מהווים פרמטרים דומיננטיים בכרטיס הביקור הראשוני של האדם, הופכים הניתוחים הפלסטיים והטיפולים הקוסמטיים לפרוצדורות שכיחות ונדרשות על ידי האוכלוסייה, בין אם על ידי נשים או גברים כאחת. תחום ניתוחים וטיפולים אלה הינו תחום רחב ונפוץ הטומן בחובו סיכונים רבים כשפרוצדורות אלה הוגדרו, אף על ידי הפסיקה, כפרוצדורות אלקטיביות שאינן מחייבות ואינן חיוניות כלל מהבחינה הרפואית. תחום הכירורגיה הקוסמטית – פלסטית הינו תחום רחב במיוחד הכולל בתוכו מגוון של טיפולים וניתוחים שתוצאתם מסתכמת בשינוי חזותו של אדם. כיום, קיימים מגוון של טיפולים קוסמטיים וניתוחים פלסטיים המוצעים למטופל: החל משאיבת שומן, מתיחת בטן, השתלת שיער, ניתוחי אף וכלה בהקטנת או הגדלת שדיים, ניתוחי לייזר להסרת משקפיים ועיבוי שפתיים.

קרא עוד

איחור באבחון שבץ מוחי – האם עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית?

כיום, קיימים מגוון טיפולים משולבים לטיפול באירוע של שבץ מוחי הכוללים, בין השאר, טיפול תרופתי והתערבויות ניתוחיות לרבות צינטור, כשכמובן לאספקט המניעתי של שינוי באורחות חיים קיימת חשיבות בהקטנת הסיכון להופעת אירוע מוחי אצל אנשים הנמצאים בקבוצת סיכון ללקות באירוע שכזה. קיימת חשיבות רבה לאיתור אותם תסמינים הצופים פני עתיד ויכולים להעיד על הופעתו האפשרית של אירוע מוחי גדול העלול לגרום לפגיעה בלתי הפיכה אצל המטופל, וכנגזרת מכך לפגיעה באיכות חייו וחיי משפחתו לרבות עלויות כספיות גבוהות הכרוכות בטיפול.

קרא עוד

האם ניתן לאשר, מכוח הסכם הניידות, מתן הלוואה לצורך כיסא נשלף?

לאחרונה ניתן פסק דין על ידי בית הדין הארצי לעבודה בשלושה ערעורים שיוצגו על ידי עורך דין אילן זריהן, שנדונו במאוחד והעלו סוגיות משפטיות שונות ומהותיות לגבי אופן יישומו של הסכם הניידות לרבות שאלה משפטית משותפת – האם ניתן לאשר, מכוח הסכם הניידות, מתן הלוואה לצורך כיסא נשלף, למוגבל בניידות שאין לו רישיון נהיגה תקף. פסק דין זה הינו עקרוני ומהותי למימוש זכויותיו של המוגבל בניידות ברכישת אביזרים מיוחדים בכלל ואביזר נשלף בפרט והתקנתו ברכבו, כפי שאושר לו על ידי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים.

קרא עוד

תביעת נפגעי גזזת – מדריך תביעה בהתאם לחוק לפיצוי נפגעי גזזת

גזזת (בלטינית: Tinea capitis) היא מחלה פטרייתית מדבקת, המתבטאת בזיהום העור, השערות והציפורניים. הזיהום נגרם ע״י פטריות מיקרוסקופיות מקבוצת טריכופיטון, ומוצאות להן קרקע מזון מתאים בקראטין שבשכבות העליונות של העור ובאבריו הנספחים. ידועים כמאה מינים של פטריות טפיליות הגורמות לגזזת. הפטריות גורמות לנגעים בעור, בשערות הקרקפת, בעור הפנים ובזקן, בעור הגוף ובציפורניים.

קרא עוד