בלוג

רשלנות רפואית בלידה – תרחישים אפשריים

רשלנות רפואית בלידה עלולה לקרות בטרם הלידה, במהלכה ואף לאחריה. לידה הנה הליך האמור להסתיים ביציאתם של חיים חדשים לאוויר העולם, כשבדרך כלל הליכים מסוג זה מסתיימים באושר ובבריאות שלמה ליילוד ולאמו. אולם, לעתים, קורים מצבים הגורמים לכך שהליך זה מסתבך ומסתיים בצער רב תוך גרימת נזקים קשים ליילוד ובחלק מהמקרים גם לאם. להלן מספר […]

קרא עוד

סוגי רשלנות רפואית בטיפולי שיניים, פה ולסת

טיפולי שיניים, פה ולסת טומנים בחובם פוטנציאל לסיבוכים הכרוכים בעלויות כספיות רחבות היקף, הייתה ואירעה חריגה מפרקטיקה דנטלית סבירה. ישנם סוגים שונים של רשלנות רפואית בטיפולי שיניים, פה ולסת שכדאי לייתן עליהם את הדעת ולבוחנם לגופו של עניין:

קרא עוד

ניטור עוברי רשלני בתביעת רשלנות רפואית, אימתי?

קיימת חשיבות רבה בביצוע ניטור עוברי באופן מקצועי תוך שימת לב לכל שינוי בממצאי הניטור היכולים להעיד על התפתחות פתולוגית של מהלך הלידה ו/או פגיעה בלתי הפיכה עד מוות של העובר. במידה וילדכם נולד עם פגיעה כלשהי דוגמת שיתוק מוחין, מומלץ לבחון האם לא הייתה רשלנות בניהול הלידה לרבות בביצוע הניטור היה ואכן בוצע.
מהם הרכיבים העיקריים אותם ניתן להעריך באמצעות המוניטור והנותנים אינדיקציה לגבי מצב העובר והתפתחות מהלך הלידה ואותם ראוי לשקלל, בין שאר הנדבכים, במהלך ביסוסה של עילת רשלנות רפואית בלידה?

קרא עוד

רשלנות רפואית בלידה מכשירנית לאחר לידת ואקום או מלקחיים – אימתי?

רשלנות רפואית בלידה מכשירנית עלולה, כאמור, לגרום נזקים בלתי הפיכים ליילוד ו/או לאם היולדת, מדימומים מוחיים ואחרים, פגיעות בפניו וגולגולתו של היילוד וכלה בשברים, ונזקים נוספים ואחרים. ראוי לציין כי לא כל שימוש מכשירני בלידה הינו בגדר רשלנות רפואית בלידה מכשירנית ולכן קיימת חשיבות להתייעצות מקדימה עם עורך דין הבקיא בתחום, שיוכל לבחון את העניין מול מומחה רפואי רלוונטי אשר יצביע על עילת רשלנות רפואית אפשרית. מומלץ להמשיך לקרוא…..

קרא עוד

הזיקה בין תאונות עבודה לפגיעה באירוע רווחה ספורט או נופש

האם פגיעה במהלך אירוע רווחה, אירוע ספורט או נופש הינה בגדר תאונת עבודה על כל השלכותיה. נפסק כי לצורך הכרה בפגיעה אשר אירעה במהלך פעולות נופש וספורט או כל אירוע רווחה אחר כ”תאונת עבודה”, יש לבחון באם מדובר בפעולה הנלווית לעבודה. כך, לא כל אירוע שעיקרו או תכליתו בפעילויות גיבוש ונופש יוכר כ”פעולה נלווית” לעבודה, אלא צריך שתישמר הזיקה שבין האירוע למפעל, היינו נדרשת בין היתר הוכחת מעורבותו של המעביד בייזומו של האירוע ובאחריות לו.

קרא עוד

רשלנות רפואית ברית מילה – אימתי?

בעקבות ברית מילה התפתח באיבר הזכרות של תינוק תהליך של נמק, שלאחר שישה ימים הסתיים בנשירת שני שלישים מן האיבר. הורי התינוק (להלן – הקטין) תבעו את המוהל, את המדינה וכן את בית החולים שאליו הובא הקטין במוצאי יום הברית. לטענת ההורים, המוהל חדל מלהשתמש במיומנות ובאמצעי הזהירות שהיה נוקט, בנסיבות המקרה, מוהל סביר הכשיר לעסוק בעיסוקו; המדינה התרשלה בשל מחדלה להסדיר את נושא הכשירות וההסמכה של מוהלים ובהיעדר פיקוח, ובית החולים התרשל באשר רופא מטעמו, שלפניו הובא הקטין, לא בדק את מקום הדימום, לא אבחן כראוי את מצבו ולא הפנה אותו להמשך טיפול הולם. בית-המשפט קבע כי האחריות לנזקיו של הקטין מוטלת במלואה על המוהל לבדו.

קרא עוד

רשלנות רפואית באי מניעת לידה מוקדמת – אימתי?

האבחנה של לידה מוקדמת מבוססת על הנתונים הבאים:

1. גיל היריון לפני שבוע 37.

2. התכווצויות רחמיות סדירות הגורמות לפחות לאחד מהשינויים הבאים: א. דינמיקה צווארית מתועדת, ב. מחיקת צוואר של 80% או קיצור צוואר באולטרסאונד לדני, 3. פתיחה צווארית של 2 ס”מ ויותר. פיברונקטין עוברי יכול לשמש ככלי עזר לשלילת האבחנה.

כיצד יש לנהל את הטיפול בלידה מוקדמת? אימתי ניהול ההליך נופל בגדרי רשלנות רפואית אפשרית?

קרא עוד

קצבת ניידות ביטוח לאומי – מדריך מושגים

בשנת 1977 נחתם בין משרד האוצר לבין המוסד לביטוח לאומי הסכם שבמהותו נועד לייתן הטבות סוציאליות בדמות גמלת ניידות לאוכלוסיית הנכים המתקשים בניידותם.
מוגבל בניידות הינו תושב ישראל הנמצא בישראל, שמלאו לו 3 שנים ולא יותר מגיל הפרישה הקבוע בחוק לגבי גברים, אשר ועדה רפואית קבעה את אחוז מוגבלותו בניידות עקב ליקויים בגפיים התחתונות, לפי רשימת ליקויים מוגדרת. בתנאים מסוימים זכאי המוגבל בניידות להמשך ההטבות בניידות גם לאחר גיל הפרישה הקבוע בחוק.

קרא עוד

חשיבות הרישום הרפואי והעברת נטל ההוכחה בתביעות רשלנות רפואית

חובתם של רופאים ושל מוסדות רפואיים לבצע רישומים רפואיים בזמן אמת ולשמור על רישומים אלה, הוכרה בפסיקת בתי המשפט. החובה מעוגנת בסעיף 17 לחוק זכויות החולה, התשנ”ו-1996, על פיו חלה חובה על המטפל טיפול רפואי לתעד, בין היתר, “מידע רפואי בדבר הטיפול הרפואי שקיבל המטופל”. תיעוד זה יש בו חשיבות רבה הן לצורך המשך טיפולים במטופל בעתיד, הן על מנת ליתן למטופל אפשרות לדעת, כפי שהוא זכאי לדעת, את מצבו הרפואי ואת הטיפול הרפואי שניתן לו, והן כראיה, אם תידרש, לאופי ולפרטי הטיפול שקיבל המטופל.

קרא עוד

מהו גובה המענק החד פעמי בתביעת משרד הביטחון

עפ”י החוק, ישולם מענק חד-פעמי לנכה שהגיש את תביעתו לראשונה לאחר 1.1.96 וועדה רפואית קבעה לו דרגת נכות של 10%-19% לצמיתות. קצין התגמולים רשאי לשלם מלוא המענק רק לאחר שנקבעו אחוזי הנכות לצמיתות, ולא הוגש ערעור לוועדה רפואית עליונה בתוך 45 הימים הקבועים לכך. היה והוגש ערעור – ישולם המענק רק לאחר קבלת החלטת ועדה רפואית עליונה. היה ונקבעו אחוזי נכות זמניים –תשולם מקדמה בגובה של תגמול בסיסי של 10% נכות במכפלה של מספר החודשים, עד לתאריך הוועדה הרפואית החוזרת. המקדמה הינה חלק מהמענק המלא.

קרא עוד