בלוג

הזיקה בין תאונות עבודה לפגיעה באירוע רווחה ספורט או נופש

האם פגיעה במהלך אירוע רווחה, אירוע ספורט או נופש הינה בגדר תאונת עבודה על כל השלכותיה. נפסק כי לצורך הכרה בפגיעה אשר אירעה במהלך פעולות נופש וספורט או כל אירוע רווחה אחר כ”תאונת עבודה”, יש לבחון באם מדובר בפעולה הנלווית לעבודה. כך, לא כל אירוע שעיקרו או תכליתו בפעילויות גיבוש ונופש יוכר כ”פעולה נלווית” לעבודה, אלא צריך שתישמר הזיקה שבין האירוע למפעל, היינו נדרשת בין היתר הוכחת מעורבותו של המעביד בייזומו של האירוע ובאחריות לו.

קרא עוד

רשלנות רפואית ברית מילה – אימתי?

בעקבות ברית מילה התפתח באיבר הזכרות של תינוק תהליך של נמק, שלאחר שישה ימים הסתיים בנשירת שני שלישים מן האיבר. הורי התינוק (להלן – הקטין) תבעו את המוהל, את המדינה וכן את בית החולים שאליו הובא הקטין במוצאי יום הברית. לטענת ההורים, המוהל חדל מלהשתמש במיומנות ובאמצעי הזהירות שהיה נוקט, בנסיבות המקרה, מוהל סביר הכשיר לעסוק בעיסוקו; המדינה התרשלה בשל מחדלה להסדיר את נושא הכשירות וההסמכה של מוהלים ובהיעדר פיקוח, ובית החולים התרשל באשר רופא מטעמו, שלפניו הובא הקטין, לא בדק את מקום הדימום, לא אבחן כראוי את מצבו ולא הפנה אותו להמשך טיפול הולם. בית-המשפט קבע כי האחריות לנזקיו של הקטין מוטלת במלואה על המוהל לבדו.

קרא עוד

רשלנות רפואית באי מניעת לידה מוקדמת – אימתי?

האבחנה של לידה מוקדמת מבוססת על הנתונים הבאים:

1. גיל היריון לפני שבוע 37.

2. התכווצויות רחמיות סדירות הגורמות לפחות לאחד מהשינויים הבאים: א. דינמיקה צווארית מתועדת, ב. מחיקת צוואר של 80% או קיצור צוואר באולטרסאונד לדני, 3. פתיחה צווארית של 2 ס”מ ויותר. פיברונקטין עוברי יכול לשמש ככלי עזר לשלילת האבחנה.

כיצד יש לנהל את הטיפול בלידה מוקדמת? אימתי ניהול ההליך נופל בגדרי רשלנות רפואית אפשרית?

קרא עוד

קצבת ניידות ביטוח לאומי – מדריך מושגים

בשנת 1977 נחתם בין משרד האוצר לבין המוסד לביטוח לאומי הסכם שבמהותו נועד לייתן הטבות סוציאליות בדמות גמלת ניידות לאוכלוסיית הנכים המתקשים בניידותם.
מוגבל בניידות הינו תושב ישראל הנמצא בישראל, שמלאו לו 3 שנים ולא יותר מגיל הפרישה הקבוע בחוק לגבי גברים, אשר ועדה רפואית קבעה את אחוז מוגבלותו בניידות עקב ליקויים בגפיים התחתונות, לפי רשימת ליקויים מוגדרת. בתנאים מסוימים זכאי המוגבל בניידות להמשך ההטבות בניידות גם לאחר גיל הפרישה הקבוע בחוק.

קרא עוד

חשיבות הרישום הרפואי והעברת נטל ההוכחה בתביעות רשלנות רפואית

חובתם של רופאים ושל מוסדות רפואיים לבצע רישומים רפואיים בזמן אמת ולשמור על רישומים אלה, הוכרה בפסיקת בתי המשפט. החובה מעוגנת בסעיף 17 לחוק זכויות החולה, התשנ”ו-1996, על פיו חלה חובה על המטפל טיפול רפואי לתעד, בין היתר, “מידע רפואי בדבר הטיפול הרפואי שקיבל המטופל”. תיעוד זה יש בו חשיבות רבה הן לצורך המשך טיפולים במטופל בעתיד, הן על מנת ליתן למטופל אפשרות לדעת, כפי שהוא זכאי לדעת, את מצבו הרפואי ואת הטיפול הרפואי שניתן לו, והן כראיה, אם תידרש, לאופי ולפרטי הטיפול שקיבל המטופל.

קרא עוד

מהו גובה המענק החד פעמי בתביעת משרד הביטחון

עפ”י החוק, ישולם מענק חד-פעמי לנכה שהגיש את תביעתו לראשונה לאחר 1.1.96 וועדה רפואית קבעה לו דרגת נכות של 10%-19% לצמיתות. קצין התגמולים רשאי לשלם מלוא המענק רק לאחר שנקבעו אחוזי הנכות לצמיתות, ולא הוגש ערעור לוועדה רפואית עליונה בתוך 45 הימים הקבועים לכך. היה והוגש ערעור – ישולם המענק רק לאחר קבלת החלטת ועדה רפואית עליונה. היה ונקבעו אחוזי נכות זמניים –תשולם מקדמה בגובה של תגמול בסיסי של 10% נכות במכפלה של מספר החודשים, עד לתאריך הוועדה הרפואית החוזרת. המקדמה הינה חלק מהמענק המלא.

קרא עוד

עילות התביעה הולדה בעוולה וחיים בעוולה – מהו הסטטוס המשפטי?

ע”א 1326/07 ליאור המר נ’ פרופ’ עמי עמית – דיון שאוחד לשם הכרעה בשאלות העקרוניות הנוגעות לסוגיה המוכרת כעילת התביעה בגין “הולדה בעוולה”. סוגיה המתעוררת מקום בו נושא אדם מוגבלות מולדת כלשהי, ונטען כי התנהגות זהירה של הנתבעים – בדרך-כלל הגורמים הרפואיים שטיפלו באם ההרה – הייתה מונעת כליל את הולדתו. שתי עילות תביעה נפרדות עשויות לבוא בעקבות ההתנהגות הרשלנית: עילתם של ההורים ועילתו של הילד עצמו.

קרא עוד

רשלנות רפואית בלידה שנסובה סביב נזקים בגין תשניק סב לידתי

ע”א 6992/09 לזר נ’ הסתדרות מדיצינית הדסה – ערעור שעניינו תביעת רשלנות רפואית בלידה. ביום 31.5.86 הגיעה מערערת 2 לבית חולים הדסה עין כרם (להלן: בית החולים) ללדת את ילדה השני. הלידה החלה כלידה רגילה, אך לאחר יציאת ראש הוולד, נתקעו כתפיו (להלן: פרע כתפיים) ולבסוף חולץ מבטן אמו על ידי המיילדות, אשר קודם לכן, ומשנוכחו לדעת כי מדובר בפרע כתפיים, ניסו להזעיק רופא. מיד לאחר הלידה אובחן מערער 1 (להלן: המערער) כסובל מתסמונת פרע כתפיים. התביעה לא נסבה על הנזק מושא התסמונת אלא על הנזק הנוירולוגי ממנו סובל המערער. בימ”ש קמא דחה את התביעה ומכאן הערעור.

קרא עוד

רשלנות רפואית בלידה – חיוב בית חולים בגין פגיעה באוטונומיה של יולדת

הפסיקה הכירה בפגיעה באוטונומיה כראש נזק בר פיצוי. בעבר, נפסקו סכומי פיצוי נמוכים בגין ראש הנזק של פגיעה באוטונומיה. ברם, לא מכבר נקבע על ידי בימ”ש זה כי בשלה העת לפסיקת סכומי פיצוי משמעותיים, שישקפו את עוצמת הפגיעה באוטונומיה. סכום הפיצוי שנפסק במסגרת פסה”ד הראשון, בסך 150,000 ₪ אינו סכום של מה בכך עבור רכיב נזק זה. עם זאת צוין, כי הנטייה בפסיקה עתה היא לפצות בסכומים גבוהים יותר ברכיב זה.

קרא עוד

רשלנות רפואית בלידה – פרע כתפיים שיתוק על שם ארב

על-פי ההנחיות שהיו מקובלות בעת לידתה של המערערת, כאשר הערכת המשקל של העובר נמוכה מ-4 ק”ג הרי שאין לנקוט, אך בשל משקלם המוערך, כל פעולות מנע מיוחדות ביחס לסיבוך “פרע כתפיים”. כאשר הערכת המשקל של העובר מעל 4500 גר’ מומלץ לערוך ניתוח קיסרי עקב הסיכון לפרע כתפיים, וכאשר הערכת המשקל היא בין 4000 גר’ ל-4500 גר’ בהתקיים גורמי סיכון נוספים המהווים מעיין “אינדיקטורים מחזקים”, יש מקום לנקוט צעד מנע כגון תגבור חדר הלידה ואף לשקול עריכתו של ניתוח קיסרי.

קרא עוד