אדם אשר נפגע בתאונת דרכים תוך נסיעה, נהיגה או הליכה ברגל זכאי לפיצויים עבור נזקי גוף ונפש וזאת על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל”ה 1975 (להלן:”חוק הפלת”ד”). אחד מההיבטים הייחודיים של חוק הפלת”ד הוא שקיימת אחריות מוחלטת בעת פגיעה בתאונת דרכים משמע, כל מי שנפגע זכאי לפיצוי ללא קשר למידת אשמתו בקרות התאונה. מה יש לעשות בטרם הגשת תביעה, היה ויש מקום לנקוט בהליך שכזה?

בעידן בו הבל החן והבל היופי מהווים פרמטרים דומיננטיים בכרטיס הביקור הראשוני של האדם, הופכים הניתוחים הפלסטיים והטיפולים הקוסמטיים לפרוצדורות שכיחות ונדרשות על ידי האוכלוסייה, בין אם על ידי נשים או גברים כאחת. תחום ניתוחים וטיפולים אלה הינו תחום רחב ונפוץ הטומן בחובו סיכונים רבים כשפרוצדורות אלה הוגדרו, אף על ידי הפסיקה, כפרוצדורות אלקטיביות שאינן מחייבות ואינן חיוניות כלל מהבחינה הרפואית. תחום הכירורגיה הקוסמטית – פלסטית הינו תחום רחב במיוחד הכולל בתוכו מגוון של טיפולים וניתוחים שתוצאתם מסתכמת בשינוי חזותו של אדם. כיום, קיימים מגוון של טיפולים קוסמטיים וניתוחים פלסטיים המוצעים למטופל: החל משאיבת שומן, מתיחת בטן, השתלת שיער, ניתוחי אף וכלה בהקטנת או הגדלת שדיים, ניתוחי לייזר להסרת משקפיים ועיבוי שפתיים.

לאחרונה ניתן פסק דין על ידי בית הדין הארצי לעבודה בשלושה ערעורים שיוצגו על ידי עורך דין אילן זריהן, שנדונו במאוחד והעלו סוגיות משפטיות שונות ומהותיות לגבי אופן יישומו של הסכם הניידות לרבות שאלה משפטית משותפת – האם ניתן לאשר, מכוח הסכם הניידות, מתן הלוואה לצורך כיסא נשלף, למוגבל בניידות שאין לו רישיון נהיגה תקף. פסק דין זה הינו עקרוני ומהותי למימוש זכויותיו של המוגבל בניידות ברכישת אביזרים מיוחדים בכלל ואביזר נשלף בפרט והתקנתו ברכבו, כפי שאושר לו על ידי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים.

גזזת (בלטינית: Tinea capitis) היא מחלה פטרייתית מדבקת, המתבטאת בזיהום העור, השערות והציפורניים. הזיהום נגרם ע״י פטריות מיקרוסקופיות מקבוצת טריכופיטון, ומוצאות להן קרקע מזון מתאים בקראטין שבשכבות העליונות של העור ובאבריו הנספחים. ידועים כמאה מינים של פטריות טפיליות הגורמות לגזזת. הפטריות גורמות לנגעים בעור, בשערות הקרקפת, בעור הפנים ובזקן, בעור הגוף ובציפורניים.

אחת מהתביעות השכיחות בתחום רשלנות רפואית הינן תביעות בגין איחור באבחון מחלות ממאירות לרבות גידולים סרטניים ומחלות קשות אחרות. במקרים מסוג זה עילת התביעה לרוב מתבססת על כך שהרופא המטפל לא פעל כרופא סביר ולא הפנה את המטופל לבדיקות מתאימות למרות שהופיעו סימנים ראשונים ומחשידים היכולים להעיד על קיום אפשרי של מחלה ממאירה ו/או למרות ששלח לבדיקות לא זיהה בתוצאות הבדיקות את ההיתכנות לקיומה של מחלה ממאירה. לו הרופא היה פועל באופן סביר הרי שבמרבית המקרים המחלה הייתה מתגלה בשלבים מוקדמים וניתן היה לטפל בה ו/או להקטין את מכלול הנזקים בגינה ואף למנוע את התדרדרותה עד לכדי מצב בלתי הפיך ומוות.

גם בניתוחי הגדלת חזה עשויים להופיע תופעות לוואי או סיבוכים וזיהומים עד לכדי מחדלים העולים בעיוות צורת השד והתקשותו באופן המחייב ביצוע פרוצדורה ניתוחית חוזרת לתיקון הנזקים, היה והנזקים ברי תיקון ובגדר הפיכים. יודגש, כאשר עסקינן בטיפולים וניתוחים אלקטיביים שאינם חיוניים מההיבט הרפואי, כמו ניתוחי הגדלת חזה, מוטלת חובה על כתפי הרופא המטפל לספק למטופלת את המידע הרפואי הכרוך בפרוצדורה הניתוחית באופן רחב ביותר, על מנת שהמטופלת תקבל החלטה מושכלת ומדעת כשכלל הנתונים ומערכת השיקולים פרושים לנגד עיניה. בהתאם לאמור בפסיקה, פרוצדורות ניתוחיות אלה נכללות ברף העליון של חובת הגילוי והן כוללות, בנוסף להתייחסות לסיכויי ההצלחה, גם מתן אזהרה מפני הסיבוכים האפשריים במהלך הטיפול ולאחריו, כשאין הרופא יוצא ידי חובתו בעצם החתמת המטופלת על טופס הסכמה מדעת לביצוע פרוצדורה ניתוחית פלסטית זו.

רפואת שיניים הינה כיום אחד התחומים הבולטים בהם חשופים הרופאים המטפלים להגשת תביעות בגין רשלנות רפואית, תביעות אשר נבחנות בחומרה על ידי בית המשפט, שנוטה לפסוק סכומי פיצוי הולכים וגדלים. כבכל תחום רפואי אחר, כרוך גם ביצוע טיפול שיניים לסוגיו השונים בסיכונים וסיבוכים אפשריים. פעולות מורכבות דוגמת שיקום הפה והלסת, שתלים, מבנים וכו’ וכך גם פעולות הנדמות פשוטות דוגמת עקירה, סתימה וכדומה, עשויות להסתיים בנזק גופני חמור למטופל עם השלכות לכל החיים, לצד כאב וסבל רב, במישור הפיזי והנפשי כאחת. במצבים שכאלה יש לבחון האם אירעה רשלנות רפואית בטיפול השיניים שבוצע.

במקרה שבו נגרם סיבוך בעת ניתוח אף, כמו למשל חסימת דרכי אוויר או תוצאה אסתטית לא סבירה, הרי שאם המטופל לא קיבל הסבר מלא על אפשרות קרות סיבוך זה, ניתן לחייב את הרופא המנתח בפיצוי המנותח בשל רשלנות באי קבלת הסכמה מדעת לניתוח. בנוסף, כמו בכל ניתוח, אם הניתוח הפלסטי לא יבוצע על ידי רופא מיומן, בעל מומחיות רלוונטית בתחום ובתנאים נאותים, וייגרם למנותח סיבוך כלשהו, תעמוד למנותח עילת תביעה בשל רשלנות רפואית במהלך הניתוח נוכח סטייה מהפרקטיקה הסבירה והמחויבת בסוג ניתוחים זה.

סעיף 1 לחוק הנכים מגדיר “נכות” כ”איבוד הכושר לפעול בצורה רגילה, בין גופנית ובין שכלית, או פחיתתו של כושר זה, שבאו לחייל משוחרר או לחייל בשירות קבע כתוצאה של אחת מאלה שארעה בתקופת שירותו עקב שירותו: (1) מחלה; (2) החמרה במחלה; (3) חבלה”. “נכה” הרשאי להגיש תביעה נגד משרד הבטחון בגין פגיעת גוף הינו רק מי שבעת הפגיעה שירת שירות צבאי בצה”ל, כחייל בסדיר, קבע או מילואים. נוכח מורכבות השאלות והסוגיות הנוגעות להכרה במחלה ו/או החבלה כנובעת מהשרות הביטחוני רצוי לקבל ייעוץ והכוונה מתאימים למיצוי הזכויות.